, ש"נ, מ"ר יְנִיקוֹת, —  א) כמו יוֹנֶקֶת במשמ' ענף רך מהגזע:  הנשר הגדול וכו' בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז את ראש יְנִיקוֹתָיו קטף (יחזק' יז ג=ד).  — ב) °בלשון המקובלים קבלת שפע וכח:  שכל שליטת ויניקת החצונים בנוק' הוא (ע"ח למסרח"ו, היכ' ז"א ה ו ב).  לא יספיקו למנוע יניקת הקליפות ואחיזת החיצונים בגבורות התקיפין (עמה"מ, קרית ארבע קיד).  יש ג"כ פסול וטמא שהן יניקת החיצונים דקליפת נגה (מאמק יקר', ברכ' חתנ' א).