, — קל לא נמצא.
— הִפע', הַיְסִיר, עת' אַיְסִיר, אַיְסִירֵם, — הַיְסִירוֹ לפלוני, הסגירו, מסרו לידיו, ausliefern; délivrer; to hand over: ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם אַיְסִירֵם1 כשמע לעדתם (הוש' ז יא=יב).
1 בקצת כ"י אוסירם, אסירם, אסירים. אך ברוב הספרים גם המדויקים כתובה מלה זו בצורה המקובלה. ואמרו רוב הקדמונ' וגם החדשים כי זה הִפע' מן יסר, כמו הַיְשַׁר מן ישר, והכונה בו היא משמ' מוסר. כך השבעים, שתרגמו איסירם במשמ' חנוך ומוסר הילד, ת"י במשמ' יסורים, הרומי והפשיטא במשמ' מוסר. אך מנחם חבר מלה זו עם ומוסרותיך אנתק, ואמר ענין קשר הם, ואחריו גם ר"י חיוג, אמר: ויש בלשון זה ענין אחר (לא ענין המוסר והענש) איסירם כשמע לעדתם וגם תהפך היוד הזאת לוו ומוסרות ערוד מוסר מלכים פתח מוסרות ומוטה. ע"כ. וכך ריב"ג, שהביא דברי ר"י חיוג והסכים עליהם, והביא ראיה למשמ' זו מהתרגום שתרגם ובאבנט בד יחגר ייסר. וכבר הובא זאת למעלה. וכן גם רד"ק: וענין אחר איסירם כשמע לעדתם וכו' ענין הכל ענין קשירה. ע"כ. ורוב החדשים פרשו כמו הקדמונ' במשמ' מוסר וענש, אלא שקצתם הגיהו וְאַיַסרם במקום איסירם. אבל, כל זה אינו מישב כלל את מליצת הכתוב, לפי הענין המסֻפר כאן שהם הולכים למצרים ולאשור לבקש עזרה מאויביהם אך כל זה לשוא, והשתמש בהמשל היפה שיפרש עליהם רשתו ויורידם כעוף השמים, וטבע הענין מחיב פה רק הרעיון שהוא יסגירם בידי האויב שממנו הם מבקשים להם עזרת מצרים ואשור, והרעיון הזה מונח בהמלים איסירם כשמע לעדתם. ואולי המלה איסירם היא באמת שבוש במקום אסגירם או אמסרם. אך לפי הנוסחה המסורה, צריך לקבע פעל מיוחד יסר בהִפע' בהראות פא הפעל, במשמ' מיוחדה זו, שהיתה אולי באמת בלשון והשתמש בה רק הושע כמו שהוא מצטיין בשמושים מיוחדים הרבה לא כשאר הנביאים. ועי' עוד ערך שמע וערך עדה.