*, ש"נ, מ"ר יְעִידוֹת, —  שה"פ מן יעד:  מצות יעידה קודמת  למצות פדייה שנאמר אשר לא יעדה והפדה בכור' א ז.  אינו אומר אלא ליתן להם יעידה לדברות מד"ר במד' יד.  ונועדתי לך לך היתה יעידה ולא היתה יעידה לכל ישראל שם. אשר אועד לך לך היתה יעידה ולא היתה יעידה לכלם אוציאם מן היעידה ולא אוציאם מן הדברות שם.  יעידת גייסות לבא עליך רש"י איכ' א טו.  ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד הוא, במד' י ד.