יָעֵל

1, ש"ז, מ"ר יְעֵלִים, יַעֲלֵי, — בע"ח ממיני האיָל והצבי, Gemse; antilope; chamois:  הרים הגבהים לַיְּעֵלִים סלעים מחסה לשפנים תהל' קד יח. — וגם הנקבה של המין הזה:  הידעת עת לדת יַעֲלֵי סלע איוב לט א. — ובתו"מ:  העזים והצבאים היעלים והרחלים הסוס והפרד וכו' אעפ"י שדומין זה לזה כלאים זה בזה כלא' א ו.  שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ר"ה ג  ג.  רבי יהודה אומר בר"ה תוקעין בשל זכרים וביובלות בשל יעלים שם ח. — °ומין ממיני הכִנּים: ארבע עשרה מיני כינים הביא הקב"ה על המצריים ואילו הן ירקובין קפזוזין קפזיזות כפונין ומפבדרין יעלי בתים יעלי שדות נמלה אבי עצל נמלה אבי כנים עכשים סדר אליהו רבא ח.



1 בערב' ועל وعل.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים