יָעַל

—  קל לא נמצא.

— הִפע', הוֹעִיל, אוֹעִיל, יוֹעִיל, יוֹעִילוּ, יוֹעִלוּ, יֹעִילוּ, נוֹעִיל, הוֹעֵל, יוֹעִילוּךָ, — הוֹעִיל לו, הביא לו תועלת, הנאה, טובה, nützen; profiter à qqn.; be useful (במקור, בטעות - usuful - הערת פב"י):  ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יוֹעִילוּ ולא יצילו כי תהו המה (ש"א יב כא).  על עם לא יוֹעִילוּ למו (ישע' ל ה).  יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יוֹעִילוּ (שם מד ט).  והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יוֹעִילוּ הלכו (ירמ' ב ח).  לא יוֹעִילוּ אוצרות רשע וצדקה תציל ממות (משלי י ב).  ועמי המיר כבודו בלוא יוֹעִיל (ירמ' ב יא).  לא יוֹעִיל הון ביום עברה (משלי יא ד).  הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יוֹעִיל בם (איוב יה ג).  מה שדי כי נעבדנו ומה=נּוֹעִיל כי נפגע בו (שם כא יה).  מה הוֹעִיל פסל כי פסלו יצרו (חבק' ב יח).  ויאמרו (הגוים) אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מוֹעִיל (ירמ' יז יט).  מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הוֹעִיל (ישע' מד י).  עמדי נא בחבריך וכו' אולי תוכלי הוֹעִיל אולי תערוצי (שם מז יב).  הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הוֹעִיל (ירמ' ז ח).  ויתעו (נביאי השקר) את עמי בשקריהם ופחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל1 לא יוֹעִילוּ לעם הזה (שם כג לב).  לא לעזר ולא לְהוֹעִיל כי לבשת וגם לחרפה (ישע' ל ה).  אני יי' אלהיך מלמדך לְהוֹעִיל מדריכך בדרך תלך (שם מח יז).  — הוֹעִיל את פלוני:  אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יוֹעִילוּךְ (ישע' נז יב).  — הוֹעִיל מִדָּבָר:  כי תאמר מה יסכן לך מה אֹעִיל מחטאתי (איוב לה ג).  — והוֹעִיל לרעת פלוני, עזר בדבר:  על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם נתסו נתיבתי להיתי2 יֹעִילוּ3 לא עזר למו (איוב ל יב=יג).  ובתו"מ:  אמר אותו הבן כסבור אבא שהועיל כלום שמסרני לפדגוג (ספרי דבר' שו).  מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהן סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום כיון שראו שלא הועילו כלום אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך (ירוש' ברכ' ט יג:).  א"ר אלעזר נמיתי לסופרי כותים זייפתן תורתכם ולא והעלתם לעצמיכם כלום שם סוט' ז כא ג.  הרבה עשו כן (כמו האשה קמחית) ולא הועילו (יומ' מז.).  כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום (מגי' ו.).  אין לך תפילה שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב (גיט' נז:).  שהזכיר משה שבעים ושבעה צדיקים חיים ולא הועיל כלום (מד"ר דבר' ג).  הביאו לוז אחד של שדרה נתנו במים ולא נמחת באור ולא נשרף בריחים ולא נטחן נתנו על הסדן והכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל כלום (שם קהל', גס מגבוה).  — ודבור רגיל:  א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם (כתוב' י.).  —  ובהלכה:  לחי מועיל לשביל של כרמים (ערוב' כד:).  העושה מחיצה על גבי מחיצה אמר רב חסדא בשבת הועיל (ערוב' כה.).  אמר רב חסדא ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל (שם).  (האומר) גט זה לא יועיל לא יתיר וכו' אינו מועיל אינו מתיר (גיט' נב:).  הלך בה לאורכה ולרחבה קנה מקום הילוכו דברי ר"א וחכמים אומרים אינו הילוך מועיל כלום עד שיחזיק (ב"ב ק.).  ק"ו אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה לא יועיל לו לטהרו  מידי נבילה (חול' סט.).  אמר רב חסדא ק"ו אם הועילה אמו להתירו באכילה לא תועיל לו לטהרו מידי נבילה (שם ע:).



1 כך הכתיב, הועֵל קרי.  —

2 כך הכתיב, והקרי להותי.  —

3 כבר אמר ריב"ג:  וליש מנ הד'א אלמעני להותי יועילו כל מענאה ישעונ וירומונ ויתא'ולונ ופאתנא אשתלחאקה פי אלמשתלחק ואלדליל עלי אנה מעני אח'ר קולה ולא עוזר למו אי ירומונ תעשי ויתא'ולונה פלא תענהם עליה ולו אנ מענאה אנהם יפידונ בתעשי למא כאנ לקולה ולו עוזר למו מעני ג'יד, ע"כ, ובעבר':  ואין מן הענין הזה להותי יועילו אך ענינו ישתדלו ויבקשו להותי ושכחנו להוסיפו בספר התוספת והראיה על שהוא מענין אחר אמרו לא עוזר למו כלומר שהם משתדלים ומקוים ואינך עוזר אותם ואילו היה ענינו שהם מועילים (בהותי) לא היה לאמרו לא עוזר למו טעם הגון.  והעיר הרד"ק:  וחלק רבי יונה להותי יֹעילו לענין אחר כלומר ישתדלו ויבקשו להותי ואין צריך להוציאו מענינו ופירוש להותי יועילו לנפשותם כלומר שמחים להותי כאילו ימצאו תועלת גדולה להותי ולא עוזר למו כלומר זה התועלת לא עוזר למו והם שמחים ללא דבר לתועלת שלא יהיה בה להם עזר.  ע"כ.  ובמשמ' זו פרשו רוב הקדמונ' וגם קצת החדשים.  אבל אין זו מליצה טבעית ולכן הגיהו קצת החדשים הגהות מתחלפות, יגילו במקום יעילו וכיוצא בזה.  ועי' נתיבה.

חיפוש במילון: