ת"ז, מ"ר יְעֵפִים, —  חלש ורפה כח, בפרט מפני צמא וכדומה, ermüdet, schmachtend; fatigué, épuisé; tired: ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם1 והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות הַיָּעֵף במדבר ש"ב יו ב.  נתן לַיָּעֵף כח ולאין אונים עצמה ירבה ישע' מ כט.  אדני יי' נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יָעֵף דבר יעיר בבקר בבקר שם נ ד.