1, ש"ז, מ"ר יְעֵנִים, שֵם העוף הגדול בכל העופות, קצר הכנפים ואינו יכול לעוף, Strauss; autruche; ostrich: בת עמי לאכזר כַּיְעֵנִים2 במדבר איכ' ד ג. — °ויחיד בכנוי מדב"ע: נחשב כמו גר ותושב יושב בשבת יעני3, בין לכ פתלתול וסכל לבו כלב תחכמוני רשב"ג, שיר תלונה, נחר בקראי. — ובמוכרת: קיפוד ויען המלומדים נהי הי ילמדו מני בעת ינאקו צבי מודח לר"ע ועמנ' פרנסיס 108. — ואמרו שהוא להוט מאד אחרי תאוות: איש בער ופתי אין ידיעה לו ואינו חושש לשום דבר ולא יראה הנאה נאה ולא המגונה מגונה והוא להוט אחר תאותיו להיטת היענים אמונה רמה ו ב.
1 לא נתברר מקור שם זה. קצת החדשים אמרו כי בערב' וענה وعنة הוא מדבר, ובת היענה ר"ל בת המדבר. אבל המשמ' האמתית של וענה בערב' אינה מדבר, אלא אדמה קשה שאינה מצמחת כלום בכל מקום שהיא ואפילו בישוב, ולכן אין לגזר השם יָעֵן ויעֲנה ממושג זה. והנה, במקורות התלמודים נקרא העוף הזה נעמית, וזהו שמו גם בערב' נעאמה نعمة, ואין ספק בדבר כי אלה שני השמות אחד הם, ורגלים לדבר כי עקר השם הוא נעמה, ועי' בזה הערך בדבר מקורו.
2 הכתיב כי ענים.
3 המו"ל דוקס אמר שם כי הוא ת"ז, אך אלו היה תאר ל"בשבת" היה צריך התאר להיות נקבה, ולכן אולי יותר נכון להניח שהוא כנוי, כמו שהסכינו המשוררים בזמן ההוא לכתוב שמות הדברים בכנוי מדב"ע בפרט בשביל החרוז, והכונה בשבת יעני, במדבר.