פ"ע, יָעֵפוּ, יִיעַף, וַיִּעָף, יִעָפוּ, יִעֲפוּ, —  היה יָעֵף, מפני יגיעה, ובפרט מצמא, ermüdet w. ; devenir fatigué; become tired:  ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש וְיָעֵפוּ ירמ' נא נח.  ככה תשקע בבל ולא תקום מפני רעה אשר אנכי מביא עליה וְיָעֵפוּ שם סד.  אלהי עולם יי' בורא קצות הארץ לא יִיעַף ולא ייגע ישע' מ כח.  גם רעב ואין כח לא שתה מים וַיִּעָף שם מד יב.  וְיִעֲפוּ נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו וקוי יי' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא יִיעָפו שם מ ל-לא.  כל מבקשיה לא יִיעָפוּ בחדשה ימצאונה ירמ' ב כד.  וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יִעָפוּ1 חבק' ב יג.