*, פ"ע, — כמו ב. יעף, עיף: השחיז את הסכין ועף1 בא חבירו ושחט אם שהה כדי שחיטה פסולה (חול' ב ג). כנסת ישראל אומרת לפני הקדוש ברוך הוא מרוב עונות שלי הצדיקים שבי עפים ומתעלפים (מדר' שמואל כג).