יְפֵהפִיָּה
1, יְפֵה-פִיָּה, ת"נ, — יָפָה מאד: עגלה יְפֵה-פִיָּה 2 מצרים קרץ מצפון בא בא (ירמ' מו כ). — ובסמי' °יְפֵה-פִיַּת, ואמר המשורר: שלמית שחרחרת בתוך עלמות תתהלל, מרחוק קראתיך למה תתחולל, התיצבי בת נדיב יפה-פית מכלל, ונות בית תחלק שלל (רשב"ג, שלמית שחרחרת).
1 כמו חלקלק, פקח קוח.
2 והעיר ריב"ג (הרקמה יא), וז"ל: פְעֵלְעִיל עגלה יפה-יפיה והיא גם כן מלת חלוקה במכתב ועל כן לא נהפכה בה ההא אשר היא למד הפעל ביוד על ההקשה אך נשארה במכתב ובדבור יחד ועקרה שתהיה מלה אחת כי היא כפילת העין והלמד והיא תאר ויוד המשך מובלעת בלמד הכפולה.