ת"ז, סמי' יְפֵה, לנק' יָפָה, סמי' יְפַת, בכנ' יָפָתִי, מ"ר יָפִים, סמי' יְפֵי, לנק' יָפוֹת, סמי' יְפוֹת, — א) שמוצא חן בצורתו, טוב במראהו, schön; beau; fair : ויראו המצרים את האשה כי יָפָה הוא מאד (בראש' יב יד).  ולאבשלום בן דוד אחות יָפָה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד (ש"ב יג א).  וכאבשלום לא היה איש יָפֶה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום (שם יד כה).  ויבקשו נערה יָפָה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך והנערה יָפָה עד מאד (מ"א א ג-ד).  הנך יָפָה רעיתי הנך יָפָה עיניך יונים הנך יָפֶה דודי אף נעים (שה"ש א יה-יו).  כלך יָפָה רעיתי ומום אין בך (שם ד ז).  מי זו הנשקפה כמו שחר יָפָה כלבנה ברה כחמה (שם ו י).  נזם זהב באף חזיר אשה יָפָה וסרת טעם (משלי יא כב).  מה דודך מדוד הַיָּפָה בנשים (שה"ש ה ט).  ויהי יוסף יְפֵה תאר וִיפֵה מראה (בראש' לט ו).  והוא (הנער דוד) אדמוני עם יְפֵה עינים וטוב ראי (ש"א יו יב).  כי אשה יְפַת מראה את (בראש' יב יא).  ורחל היתה יְפַת תאר וִיפַת מראה (שם כט יז).  וראית בשביה אשה יְפַת תאר וחשקת בה (דבר' כא יא).  היא (תמר) היתה אשה יְפַת מראה (ש"ב יד כז).  והנערה יְפַת תאר וטובת מראה (אסת' ב ז).  והאשה טובת שכל וִיפַת תאר (ש"א כה ג).  קומי לך רעיתי יָפָתִי ולכי לך (שה"ש ב י).  ביום ההוא תתעלפנה הבתולות הַיָּפוֹת והבחורים בצמא (עמוס ח יג).  ולא נמצא נשים יָפוֹת כבנות איוב בכל הארץ (איוב מב יה).  שבע פרות יְפוֹת מראה (בראש' מא ב).  בריאות בשר וִיפֹת תאר (שם יח).  — ודברים לא בע"ח: יָפֶה עשיתיו (את הארז) ברב דליותיו (יחזק' לא ט).  את הכל עשה יָפֶה בעתו (קהל' ג יא).  זית רענן יְפֵה פרי תאר (ירמ' יא יו).  ארז בלבנון יְפֵה ענף וחרש מצל (יחזק' לא ג).  יְפֵה קול ומטב נגן (שם לג לב).  יְפֵה נוף משוש כל הארץ הר ציון (תהל' מח ג).  — וכתה"פ: הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יָפֶה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש (קהל' ה יז).  — ובתו"מ, באותה המשמע': תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים (גיט' נח.).  — וגם בקצת התול לדבר של  כעור: קונם שאי את נהנת לי עד שתראי מום1 יפה שביך לר' ישמעאל בר יוסי (נדר' סז:).  — *יְפַת תאר, ביחוד לאשה שבויה במלחמה: כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה (סנה' קז.).  — ב) *כמו טוב: כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים (תרומ' ב ד).  זה הכלל כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה (שם ו).  סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות וכו' ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה (מע"ש ב ו).  ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה (פסח' ט ח).  שהחטים של חולין יפות משל תרומה (תרומ' ה ט).  ואת המים היפים (נותנים) ברעים בשביל שיצנו (שבת כב ד).  מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות (ב"מ ד א).  המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה לקתה נותן לו מתוכה היו חטים יפות לא יאמר לו הריני לוקח לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה (שם ט ז).  אין מוכרין ברחוק ליקח בקרוב ברע ליקח ביפה (תוספתא תרומ' א יא).  הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך אצל יפות אם היו יפות אינו חושש משום גזל (שם ה).  ממלא אדם תנור פת שהפת יפה כל זמן שהתנור מלא (שם יו"ט ב ה).  היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים (היה עושה) בתאנים לא יאכל בענבים אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל (ספרי דבר' רסו).  שלא יהא אדם רואה את שדה חבירו יפה ומלוה אותו מעות ועוקף ונוטלה ממנו (ירוש' גיט' ה מו ג).  היתה עידית שלו יפה משל כל אדם עידית היא בינונית שלו יפה משל כל אדם בינונית היא זיבורית שלו יפה משל כל אדם זיבורית היא (שם).  ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה (פסח' קח:), לאמר כוס גדולה, נאה.  המוכר חבית יין לחבירו נותן לו יין שכולו יפה (ב"ב צה.), ר"ל משובח, לא מקֻלקל.  כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאת סכינו יפה (חול' יח.), ר"ל לא פגומה, כשרה, לפי הדין.  לאדם שנשברה רגלו וחיתה מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנים שלי יפין (מו"ק כא:).  הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל שהוא כותשה היא משתבחה (מד"ר בראש' לב).  היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם ובמי הוא בודק בקנקנים יפים שאפילו מקיש עליהם אפילו כמה פעמים אינם נשברים (שם).  אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת אם נטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה (שם שה"ש, אל גינת).  והלך ר"א בן ערך אצל אשתו לאמאוס מקום מים יפים ונוה יפה המתין להם שיבאו אצלו ולא באו (שם קהל', כי העושק).  אבל אם היה חלק אחד ממנה טוב או קרוב לנהר יותר או קרוב לדרך ושמו אותה היפה כנגד הרע ואמר תנו לי בשומא שלי מצד זה אין שומעין לו אלא נוטל בגורל (רמב"ם שכנ' יב א).  — וגם בדברים מפשטים: רבן גמליאל בנו של ר' יהודא הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון (אבות ב ב).  יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז (שם ד יז).  ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו סימן יפה לו ואם לאו סימן רע לו (תוספתא ברכ' ג ד).  בן עזאי אומר כל שלקה גופו מפני חכמתו סימן יפה לו חכמתו מפני גופו סימן רע לו (שם ה).  יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים (ירוש' פסח' ט לז.).  המתעטש בתפלתו סימן יפה לו (ברכ' כד:).  ויָפֶה במשמ' זו כמו תה"פ ואם אמר (המסית)  כך היא חובתינו וכך יפה לנו העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו (סנה' ז י).  לאדם שמגבל את הטיט אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה אם יש לו מים מועטין מים כלין והטיט אינו מתגבל יפה (תענ' יט:).  בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה (פסח' מט.).  שמא לא נתהפכה יפה יפה (יבמ' נה.).  לא ניער יפה יפה ולא כיסה יפה יפה (חול' קט.).  אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה (שם קיג.).  אמר לו יצחק לאביו אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה מיד ויעקד את יצחק (מד"ר בראש' נו).  אמרו למלך הצבי הזה נלוה עם הצאן והוא רועה עמהם כל יום ויום יוצא עמהם ונכנס עמהם היה המלך אוהבו בזמן שהוא יוצא לשדה היה מפקיד ירעה יפה לרצונו לא יכה אדם אותו הזהרו בו (שם במד' ח).  אדוני המלך כה יפה לי וכך נאה וכך ראוי לי (שם איכ', אני הגבר).  — *יָפֶה אמר,  יָפֶה דָּן, יָפֶה עשה: אמר ריב"ז יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף (כתוב' יג א).  יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי (שם ב).  וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת (נזיר ז ג).  ויאמר משה כן דברת יפה דברת ובזמנו דברת (מכי' בא יג).  ויאמר יי' אל משה כן בנות צלפחד דוברות יפה תבעו בנות צלפחד (ספרי במד' קלד).  הוא מצדיק את הדין ואומר יפה דנתוני (שם דבר' שז).  מעשה באחד שבא להעיד לפני ר"ט על האשה שנשאת אמר לו בני היאך אתה מעיד על האשה שתנשא אמר לו רבי עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו ונתלה ביחור של זית ופשחו ורדף הגייס וחזר נומתי לו בני משבחך אני בארי נומה לי יפה כיוונת לשמי אני נקרא בעירי יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה אמרתי לו בני יפה אמרת (ירוש' יבמ' יו יה ד).  שמענו [ש]אמר ר' יוחנן יפה לימדני ר' יהושע בן לוי (שם גיט' ד מה ד).  כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי (ברכ' ד.).  אילמלי לא היית עמנו ואפילו היית עמנו ולא נמנית עמנו יפה אתה אומר עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו (שבת לד.).  אמר להן יפה עשיתם ששכרתם רבי חנינא (ערוב' סה:).  אמרו לו לרבי מאיר יפה אמרת שאין חולצין (יבמ' קיט.).  מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרה"ר ומצאו חסיד אחד אמר לו ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך ליגלג עליו לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רה"ר ונכשל באותן אבנים אמר יפה אמר לי אותו חסיד וכו' (ב"ק נ:).  והלא משמך אמרו יפה ערערו בני משפחה (ב"ב קנד:).  לא יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ (סנה' קח.).  לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו שאלולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה למשה מה למעלה מה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות (מד"ר שמות ג).  אמר להם משה אילו אהרן אחי נטל לעצמו את הכהונה יפה עשיתם שנתרעמתם עליו (שם במד' יח).  שלח עבדו להוציא ולא רצה הפונדקי לשלחו אמר יפה עשה הפונדקי שאני אמרתי לו אני מוציאו ולא פקדתיו שאני משלח את עבדי (שם שמות טו).  א"ר יוחנן יפה אמרת יפה דנת יפה טהרת יפה טמאת יפה חייבת יפה למדת יפה הורית (שם ז).  אמר ריש לקיש יפה למדני ר' יוחנן שאין גרנה של תורה אלא בלילה (שם שה"ש, ראשו).  אמרה לו אמת היא תורתכם נאה ומשובחת היא כל מה שאמרת יפה אמרת (פסיק' דר"כ, שקל').  אמר לו הקב"ה משה מה שעשית יפה עשית (פדר"א צז).  — ובקצת הוכחה והתול בכונה שלא טוב עשה: בשעה שברח דוד לנוב עיר הכהנים וקבלו (אחימלך) הרגיש שאול וכינס כל עבדיו ואמר להם יפה אתם עושים לי כי דוד עשה כל מה שהוא מבקש ואין אחד מכם גולה את אזני (תנחומא מצורע א).  —  *עַיִן יָפָה, נדיבות לב: שיעור תרומה עין יפה אחת מארבעים בש"א משלשים והבינונית מחמשים והרעה מששים (תרומ' ד ג).  השובלין שבקשין ושבשורות הרי אלו של בעל הבית אמר ר"ע בזו נהגו בעלי בתים עין יפה (תוספתא פאה ב כא).  אמר רשב"ג נהגו כהנים עין יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין (שם ד ג).  שיהיה אדם מצוי ליתן לבתו בעין יפה (ירוש' כתוב' ד כט.).  למלך שעשה סעודה והזמין אורחים והיתה עינו יפה באורחיו והיה מחזר עליהם ואומר להם יערב לכם יבסם לכם (מד"ר במד' יג).  — *דעתו יָפָה, תכונה חזקה, לא אנין: קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה (ע"ז ב ה).  שעיר של יוה"כ נאכל לערב הבבליין אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה (מנח' יא ז).  — *נפש יפה: השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמאה (חול' ד ז).  ביצים מוזרות נפש היפה תאכל (תוספתא תרומ' ט ה). מי שאכל הרבה ואין נפשו יפה לאכול שלש סעודות אם יכול לאכול כביצה ואין מצטער יאכל ויקיים שלש סעודות (אבודרהם, הלכ' שבת).  — *ידיו יפות, עי' יד.  — *דבר פלוני יָפֶה לדבר פלוני, טוב ומועיל לו: עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית ב"ש אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי ובה"א עד העצרת (שבי' א א).  קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעים וכו' קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו הלא הכופרי יפה ללב (נדר' ט ח).  מביא קופתו ותולה בצוארי בהמה ונותנין לתוכה מאותו המין ר"ש אומר נותן לתוכה כרשינין והן יפות להן מהכל (תוספתא תרומ' ח ג).  מה שמן יפה לראש ויפה לגוף אף ד"ת יפים לראש ויפים לגוף  (ספרי דבר' מח).  (רוח) צפונית יפה לחטים בשעה שמכניס שליש וקשה לזיתים בשעה שחונטין (שם שו).  טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים (ברכ' מד:).  תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים (שם לט.).  אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעיים והרגיל בו יפה לכל גופו (שם נא.).  כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר (שבת כג.).  כל השרפין יפין לדיו ושרף קטף יפה מכולם (שם).  בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת ב"ו מידת ב"ו אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה אבל הקב"ה אינו כן נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו (ערוב' נד.).  א"ר יהושע בן חנניא אין לך שיפה למדידה משלשלאות של ברזל (שם נח.).  מפני שאור הנר יפה לבדיקה (פסח' ח.).  תמרים שחרית וערבית יפות במנחה רעות בצהרים אין כמותן (כתוב' י:).  מוסיפין לה (להמינקת) יין שהיין יפה לחלב (שם סה:).  סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה (נדר' מא:).  ערסן יפה לחולה לרפואתו (שם).  כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפין לאשה (נדה ח:).  חמין רובן קשה לגוף ומיעוטן יפה יין רובו קשה לגוף ומיעוטו יפה (דא"ר ז).  הנר הזה בשעה שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה (מד"ר בראש' סג).  — ואמר המשורר: פורה דרכתי לבדי משקה עושה פלא, יפה הוא לשכחה מכל תחבולות אלה (יל"ג, רפואה בדוקה).  — ובדברים מפשטים: כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף (ברכ' נז:).  אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת (שבת יא.).  א"ר יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין (ר"ה טז.).  — ועם השֵם כֹּחַ, *יפה כחו של פלוני, יש לו הכח והיכלת והרשות לעשות דבר: יפה כח בית דין שפוטרת מן הקרבן (יבמ' י ב).  ר"ש אומר מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה ביציאתה (כתוב' ח ד).  שום הדיינים שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל רשב"ג אומר מכרן קיים אם כן מה כח ב"ד יפה (שם יא ה).  מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים למזבח ואין בהם לכהנים בזה יפה כח המזבח מכהנים שתי הלחם ולחם הפנים לכהנים ואין בהם למזבח ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח (מנח' ו ב).  בתי החצרים נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה וכח היפה שבשדות (ערכ' ט ז).  עבר ותרם ר' ברכיה אומר יפה כחו ר' מנא אומר לא יפה כחו אותה התרומה שהוא מפריש טובלה למעשר (ירוש' מעשר' ה נא ד).  בזה יפה כח הבן מכח האב שהבן גובה שלא בשבועה ואב אינו גובה אלא בשבועה (שם כתוב' ט לג:).  אחד אומר שמעתי מפי שנים ושנים אומרים שמענו מפי אחד יפה כח האחד ששמע מפי שנים מכח השנים ששמעו מפי אחד (שם נדה א מט.).  מה איש ואשה שכן הורע כחם בנזקין לא חלקת בו בין תם למועד בן ובת שיפה כחם בנזקין אינו דין שלא תחלוק בהן בין תם למועד (ב"ק מד.).  וכי יפה כח מתנה ממכר (ב"מ טו.).  (בן) פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק וכו' בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק (ב"ב קל:).  לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעלים (ערכ' ל:).  — ג) *יָפֶה כך וכך, שָׁוֶה, ראוי לתת בעדו כך וכך, wert; vaut; worth: רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת כמה היתה יפה וכמה היא יפה (כתוב' ג ז).  אמר ר"מ שמין אותן (את הקרקעות) כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות (שם ח ג).  היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה (שם יא ז). שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום (ב"ק ג ט).  כיצד משלם דמי ולדות שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רשב"ג א"כ משהאשה יולדת משבחת אלא שמין את הולדות כמה הן יפין ונותן לבעל (שם ה ד).  סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה (שם ח א).  שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים (שם י ד).  שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז (ב"מ ג ה).  לקח בהן שני אילים לחולין אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז היפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו (כרית' ו ו).  המבכיר כרמו של חבירו סמדר רואין אותו כמה היתה יפה קודם לכן וכמה היא יפה לאחר מכן (ב"ק נח:).  הרי שהיו חמריו ופועליו תובעים אותו  בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בבית (ב"מ מו.).  (קבלו) בגד לארוג בשני סלעים ארגו חציו והניחו חציו שמין להם את מה שעשו היה יפה ו' דינרים נותן להן סלע או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים (שם עו:).  נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה כששה ככרי זהב ושברה (פסיק' רבתי טז).  כמה האשה יפה בשביל ולדות הללו עד שלא ילדה וכמה היא יפה עכשיו כשנתרוקנה ונפחתו דמיה (רש"י ב"ק מט.).