1, ש"ז, —  כמו יֹפִי:  לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יְפִי חכמתך וחללו יפעתך (יחזק' כח ז).  —  ואמר בן סירא:  העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך (ב"ס גני' ט ח).  — ואמר המשורר:  צהובת שער תמימת יְפִי, צביה ואיך כארי תטרפי (ר"י הלוי, שלום לצביה).  יעלת יְפִי, אל תקצפי, וגדוד ספי, ותני בפי, לחיך כפי תאותי (משה דרעי, לקו"ק פה).  נא נחמו נוקש בפח אהבת עולה בשורש חן כמו יונק, השקו במי נעם לחייו כי מיום ליום שד הַיְפִי יונק רמב"ע, תרשיש ד.  קצת החן לבד לקחו עלמות, ולה כל הַיְפִי היה למנה (ר"י חריזי, תחכמ' כ).  והיה הַיְפִי  נודד וגולה עדי פגע מעונו בה וחנה (שם).