1, ש"ז, בכנ' יָפְיוֹ, יָפְיָהּ, יָפְיֶךָ, יָפְיֵךְ, — סגולת דבר יָפֶה, Schönheit; beauté; — ty: והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה וכו' ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יֹפִי (ישע' נ כד).  הזאת העיר שיאמרו כלילת יֹפִי משוש לכל הארץ (איכ' ב יה).  צור את אמרת  אני כלילת יֹפִי בלב ימים גבוליך (יחזק' כז ג-ד).  אתה (מלך צור) חותם תכנית מלא חכמה וכליל יֹפִי (שם כט יב).  מציון מכלל יֹפִי אלהים הופיע (תהל' נ ב).  שקר החן והבל היֹפִי אשה יראת יי' היא תתהלל (משלי לא ל).  מלך בְּיָפְיוֹ תחזינה עיניך (ישע' לג יז).  ויצא לך שם בגוים בְּיָפְיֵךְ (יחזק' יו יד).  ותבטחי בְיָפְיֵךְ ותזני על שמך (שם טו).  אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יָפְיֵךְ ותפשקי את רגליך לכל עובר (שם כה).  גבה לבך בְּיָפְיֶךָ שחת חכמתך על יפעתך (שם כח יז).  ויתאו המלך יָפְיֵךְ (תהל' מה יב).  אל תחמד יָפְיָהּ בלבבך ואל תקחך בעפעפיה (משלי ו כה).  להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יָפְיָהּ כי טובת מראה היא (אסת' א יא).  — ודבר לא בע"ח: כי מה טובו ומה-יָפְיוֹ דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות (זכר' ט יז).  צור את אמרת אני כלילת יפי בלב ימים גבוליך בניך כללו יָפְיֵךְ (יחזק' כז ד).  שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יָפְיֵךְ (שם יא).  — ובתו"מ: יש לך (אשה) נוחה ביופיה ולא במעשיה (ויש נוחה) במעשיה ולא ביופיה (ספרי במד' צט).  שכל מי שהוא רואה אותה היה מודה בנויה וכו' שהכל סוכים ביופיה (שם).  ושמואל אמר (הנערות הרבו לדבר עם שאול) כדי להסתכל ביפיו של שאול (ברכ' מח:).  ממנו (מציון) מוכלל יופיו של עולם (יומ' נד:).  יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי (תענ' לא.).  כדי שלא תתעבר יכחיש יופיה (יבמ' לד:).  אין אשה אלא ליופי אין אשה אלא לבנים (כתוב' נט:).  עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלם ואחד כל העולם כולו (קדוש' מט ב:).  מעשה באשה אחת וצפנת בת פניאל שמה צפנת שהכל צופין ביופיה בת פניאל בתו של כהן גדול ששימש לפניי ולפנים שנתעלל בה שבאי כל הלילה למחר הלבישה שבעה חלוקים והוציאה למוכרה בא אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו הראני את יופיה אמר לו ריקא אם אתה רוצה ליקח קח שאין כיופיה בכל העולם כולו (גיט' נח.).  זה אומר יש לי עבד שאין כיפיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה (שם).  נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר יופי למקומו (ב"מ פז.).  שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותם ושופעות זבות (סנה' צב:).  ואין לך חכמה כחכמה של דרך ארץ ואין לך יופי כיופי של ירושלם (אדר"נ כג).  משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנה אתה משלחה (מד"ר בראש' יח).  לבן מלכים שיצא למדברה של עיר וקפחתו החמה על ראשו ונתכרכמו פניו נכנס למדינה במעט מים ומעט מרחץ מן המרחציות נתלבן גופו וחזר ליופיו כמו שהיה (שם שה"ש, אל תראוני).  רבי שמעון אומר מנהגן של מלכי מדי כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין לנשיהם משחקות ומרקדות לפניהם כדי לראות ביופי תארן (פדר"א מט).  אל תקח אשה לעשר או ליופי, כי הכל ילך וישאר דופי  (המאירי משלי יד). —  ואמר הפיטן: הוחבל גוינו ונפרע פארנו, זבול מקדשנו חרב בעונינו, טירתנו היתה לשמה, יופי אדמתנו לזרים, כחנו לנכרים ועדיין לא שבנו מתעותנו (סדור רע"ג, סליח' עי"ת, אשמנו).  — והמשורר אמר: נפשי בילדת גפנים אתן וניני כרמים, רשים תגבר כראשים ותשו שפלים כרמים, בנפשי יעלות ביופי כלולות, בשער כלֵילות ובפני לבנות, באמנן לכנור ועוגב בחיקן תדמם לאמות מניקות לבנות (רמב"ע, תרשיש ב).  ובה כל הוד וכל כבוד מחובר וכל יופי ואין קץ לתכונה, ואיכה תדרשו ערך ליפיה והוא נעדר בכל עיר גם מדינה (ר"י חריזי, תחכמ' כ).  כסף וזהב חן כבוד ויפי, אם מבלי תרמית יעמדו רגע, פז רב לטיט ישוב יפי לנגע, חן טוב למאוס אף כבוד לדפי (רמח"ל, לישר' תהלה א).  — *הוד יפיה של אשה, השדַים: א"ר יוסי ב"ר חנינא שאחזה (גחזי את השונמית) בהוד יפיה (ברכ' י.).  — ומאמר הפלסוף על היֹפי: שכן אמרו מביני מדע והם בעלי ברית אפלטון שהיופי אינו זולת ריח הטוביות (נפוצות יהודה ז).  — *יֹפי כח: אמר רבן גמליאל וכי מרב העמרים יופי2 כח של בעה"ב או הורע כחו אמרו לו יופי כחו (פאה ו ו).