יָפִיחַ
1, ש"ז, מ"ר יְפִיחִים, — כמו יָפֵחַ משמ' ב, מי שמגיד ומספר דברים: יָפִיחַ אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה (משלי יב יז). מציל נפשות עד אמת וְיָפִחַ כזבים מרמה (שם יד כה). עד שקרים לא ינקה וְיָפִיחַ כזבים לא ימלט (שם יט ה). עד שקרים לא ינקה וְיָפִיחַ כזבים יאבד (שם ט).
1 בערב' בַאִיח بايح, מי שמספר ומגלה דברים.