יְפֵיפִיֶּה

*, ת"ז, לנק' -פִיָּה, מ"ר יְפֵיפִיִּים, יְפֵיפִיּוֹת, — כמו הקודם: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה ואביגיל רחב ואסתר (מגי' טו.). יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי (תענ' לא.). שתי נשים היו בירושלם והיו יפיפיות ביותר (מד"ז איכ' א יב).  — *מלאכה יפיפיה: כדרך שנותנין עור לאדם כשהוא מעבדו ממחקו וממתחו ומביאו לידי מלאכה יפיפיה (סד' אליהו רבה ג).  — ואמר הפיטן: למו השיבה יפיפיה, לי איך תיסרוני ברמיה, לערל וטמא תשגילוני עריה (שבת א חנכה, אודך). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים