יְצִיקָה
*, ש"נ, מ"ר יְצִיקוֹת, — שה"פ מן יָצַק: שמן יציקה ובלילה (מנח' ו ג). ויצקת משמן מנחה לרבות המנחות ליציקה (ירוש' נזיר ה נג ד). מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר (מנח' ט.). בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן (ירוש' ברכ' א ב ד). — ומ"ר: זריקת דם והקטר חלבים וכו' יציקות ובלילות תנופות והגשות (תוספתא דמאי ב ז). — ובהשאלה: אנשי אמת יבינו מדרשי קדמונינו הצדיקים שהם נוסדים על קשט וביציקת מדע מוצקים (ראב"ע איכ' א).