יְצִיקָה

*, ש"נ, מ"ר יְצִיקוֹת, —  שה"פ מן יָצַק:  שמן יציקה ובלילה (מנח' ו ג).  ויצקת משמן מנחה לרבות המנחות ליציקה (ירוש' נזיר ה נג ד).  מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר (מנח' ט.).  בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן (ירוש' ברכ' א ב ד).  — ומ"ר:  זריקת דם והקטר חלבים וכו' יציקות ובלילות תנופות והגשות (תוספתא דמאי ב ז).  — ובהשאלה:  אנשי אמת יבינו מדרשי קדמונינו הצדיקים שהם נוסדים על קשט וביציקת מדע מוצקים (ראב"ע איכ' א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים