יַצִּיב

*, ת"ז, — נכון וְקַיָּם, feststehend, wahr; ferme vrai; firm, true: אמת ויציב ונכון וקים וכו' ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו (תפלת שחרית, אמת).  אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה וכו' בין ויאמר לאמת ויציב ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק (ברכ' ב א).  וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים (גמ' שם יב.).  כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו (שם). קרב אתה ושמע את אשר אחשבהו יציב ונכון בדרוש זה (ערוג' הבשם כז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים