שזו"נ, מ"ר יְצִיעִים, — א) בנין בולט מכותל הבית בפנים או בחוץ, Galerie; - llery : ויבן על קיר הבית יָצִועַ1 סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב הַיָּצִועַ1 התחתנה חמש באמה רחבה וכו' והשלישית שבע באמה רחבה (מ"א ו ה-ו). ויבן את הַיָצִועַ1 על כל הבית חמש אמות קומתו (שם י). — *וכמו עֲלִיָּה: מדור כל בהמה וחיה ביציע התחתון (שבתיבה) מדור לכל העופות ביציע השנייה מדור שקצים ורמשים ובני אדם ביציע השלישית (פדר"א כג). — °ומ"ר: ההיכל היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי ויציעים היו מקיפין לבית כולו מסביב (רמב"ם ביה"ב ד ט). — ב) *בנין קטן נוסף ונשען על הבנין הגדול והעקרי, לדירה או לשמוש אחר, לשמור בו כלים וכדומה, Anbau; aile; wing : המוכר את הבית לא מכר היציע2 ואעפ"י שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו (ב"ב ד א). ר' שמעון בן אלעזר אומר היציע והאבוס והמגירה אין מטמאין בנגעים (תוספתא נגע' ו ה). ואע"פ שאמר לו (המוכר להקונה) הוא (הבית) וכל מה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר לא את הבאר ולא את השיח ולא את היציעין ולא את הדותיות ולא את המערות שבתוכו (תוספתא ב"ב ג א). (ציר) של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר (ערוב' קב:). חורי בית העליונים ותחתונים וגג היציע וגג המגדל (פסח' ח.). ודרך האב לעשות לבנו יציע קטן סמוך לביתו שאין דרך חתן לדור אצל חמיו משום חשד חמותו (רש"י ב"ב צח:). — ג) °מפרש, שטיח שפורשים ושוטחים על הארץ: ומנעל של זרד הוא דמות מנעל שנותנים תחת כף הרגל להלוך בה על היציעים והכסתות (פי' המשנ' לרמב"ם, כלא' ט ז).
1 יציע קרי.
2 אמרו בגמ' (שם סא.): מאי יציע הכא תרגמו אפתא רב יוסף אמר בדקא חלילה. כך בנוסח' הדפוסים שלנו, ובכ"י וכן בה"ג ורי"ף וערוך ברקא במקום בדקא. והנה מה שאנו רואים מזה בברור הוא, שכבר בימי הגמרא לא ידעו בודאות מהו יציע, יען אז כבר יצאה מלה זו מהשמוש הרגיל, והיו שני מיני חלקי בנין שידעו בעלי הגמרא שאפשר שלאחד מהם קראו קודם יציע, ולאלה שני החלקים קראו בימים ההם אפתא וברקא. אבל, לנו גם ידיעה זו אינה מועילה כלום, יען אין אנו יודעים גם פרושם המדויק של שני השמות האלה. השם אפתא נזכר עוד במקום אחר בגמ' (שם ס.), ובו תרגם רב הונא את השם עלייה: ומאי עלייה אפתאי. ע"כ. ובהיות שפרוש השם עלייה ידוע לנו כמעט בודאות נראה כי אפתא הוא השטח העליון של הבית. ואם כן אין ספק בדבר כי מי שתרגמו יציע באפתא טעו, כי הלא מה שקראו בארמ' אפתא קראו בעברית עלייה, וגם במשנה השתמשו במלה זו, הבית והעלייה. ועוד, למה השתמשו כאן בהשם יציע, ולמה בכלל היה גם השם יציע בעברית למה שקראו עלייה? ר"ח לא אמר בפרוש מהו אפתא, אעפ"י שנראה כי הוא ידע מהו, שאמר: בית שהוא פתוח לחצר השותפין חולקו לשנים וסותם ביניהם כגובה הבית שנעשה כמו אפתא. ע"כ. אבל, כנראה לא היה זה פרוש מקובל בודאות מחלטה, הואיל והערוך הביא שם פרוש אחר: אפתא הוא שמקרין באמצע הבית תחת הקירוי של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו. ע"כ. רגמ"ה לעז אפתא בסוף חזקת הבית אפלדיץ, ואמר שהוא חלק הפנימי. אבל כאן אמר כי אפתא זו אינה אפתא ההיא. רש"י לעז אפתא אפנטמן. וכן לא ידוע בודאות מהו ברקא חלילה. בה"ג פרש: כגון גזוזטרא שאחורי הכותל ופתוח לבית והוא כגון היציע שהיה סביב בית המקדש. והביא הערוך פרוש זה. אבל, גם זה אינו פרוש מקובל, אלא עפ"י הפרוש של רב יוסף שתרגם בשם זה את השם יציע. ולכן אין אנו יודעים למה קראו יציע בימי המשנה, ועלינו ליחס להשם הזה המושג שיחסו לו רוב המפרשים.