ב. יְצִיר
* 1, ש"ז, מ"ר יְצִירִים, — אחד מכלי בית הבד; המוכר את בית הבד מכר את היצירין2 ואת היקבים ואת המפריכות (תוספתא ב"ב ג ב).
1 עי' הערה הפניה: לקמן.
2 כך בנוסח' הדפוס, ובכ"י אר"פ (הוצ' צוק"מ) יצידים, בדלת. והרשב"ם (ב"ב סז:) הביא תוספתא זו בגרסת יצרים במקום יצירים, ואמר שצ"ל נצרים, ובגוף הגמ' הובאה ברייתא זו ובמקום יצירים כתוב נסרים, ובכ"י כתוב סירים, ולא נתברר בודאות מה מהותו של כלי זה. ועי' עוד נסר.