יְצִירִי

°, ת"ז, לנק' יְצִירִית, מ"ר יְצִירִיִּים, יְצִירִיּוֹת, — של יצירה:  ואמר אריסטו השלמות על שני פנים יש ממנו שכלי ויש ממנו יצירי והחכמה והשכל והבינה שלמות שכלי והענוה והנדיבות שלמות יצירי וכו' והשלמות השכלי הויתו וגדולו יהיה על הרוב בלמוד ועל כן צריך להרגל גדול ואורך מהזמן והשלמות היצירי יהיה בהרגל ומזה יתבאר שלא יהיה דבר מהשלמויות היציריים בנו בטבע (המעל' לרש"ט פלקיירא ב).  ראה והסתכל היאך רמז לאמצעות המעלות היציריות באל תהי צדיק הרבה ורמז לאמצעות המעלות השכליות באל תתחכם יותר (שם א). והמדות היציריות אין להם קיום אלא בגופות והנפשות במה שהוא חוץ מהם אבל החסיד החכם המצליח הוא משתמש בחכמה ובשכל ובעוד שהוא משתמש במדות היציריות תמנענה אותו מעשות עצתו על האמת (שם). וראה והסתכל היאך כללו כל אלו המדות בזה המאמר היציריות והשכליות כי שם חכמה פעם נאמר על חלק אחד מהחכמות ופעם נאמר על כל החכמות כולם וגבור ועשיר כוללים כל המדות היציריות (שם).  שיהיה שלמותך במדות היציריות ואז תהיה מנהיג זולתך ממה שצריך אל מנהיג (שם ב).  מי שקנה כל המעלות הטובות היציריות ולא הגיע אל הצלחת האדם האמתי ותכליתו (שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים