יְצֻקָה

, ש"נ, בכנ' יְצֻקָתוֹ, — שה"פ מן יָצַק: שני טורים הפקעים יצקים בִּיצֻקָתוֹ  (מ"א ז כד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים