ש"ז, מ"ר יְצָרִים,  — א) מה שיָצַר היוצר, הכלי שעשה: אם כחמר היֹצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני וְיֵצֶר אמר ליֹצרו לא הבין (ישע' כט יו).  מה הועיל פסל כי פסלו יֹצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יֹצר יִצְרוֹ עליו לעשות אלילים אלמים (חבק' ב יח).  — ושה"פ, כמו יצירה: כי הוא ידע יִצְרֵנוּ זכור כי עפר אנחנו (תהל' קג יד), ר"ל הוא יודע איך ומהיכן נוצרנו.  — ב) הדמיונות והמחשבות שנוצרות ברוחו של אדם  ונטיית נפשו לדבר מהדברים, das Sinnen, die Neigung; méditation, inclination, tought : וירא יי' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יֵצֶר מחשבת לבו רק רע כל היום (בראש' ו ה).  כי יֵצֶר לב האדם רע מנעריו (שם ח כא).  כי כל לבבות דורש יי' וכל יֵצֶר מחשבות מבין (דהי"א כח ט).  שמרה זאת לעולם לְיֵצֶר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך (שם כט יח).  כי ידעתי את יִצְרוֹ אשר הוא עשה היום1 בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי (דבר' לא כא).  — ובמדרש: אתה יודע מחשבותיו של אדם ומה שהלבבות והכליות יועצות ויצרי בריותיך אתה מבין ואתה יודע מי חטא ומי לא חטא מי מרד ומי לא מרד (מד"ר במד' יח).  — ואמר המשורר: קח לך שירים מתקו מצוף לא נשמעו מפי יצר, ירחיבו את צעד פתי מלכת בבין יצר, מנחה המה מפי רעיון ותשורת בין מאת יצר (רמב"ע, תרשיש י לה).  — ואמר מתקן התפלות: כי זכר כל המעשים לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש (מוס' לר"ה, ועל המדינות).  — ומצוי בבן סירא ותו"מ ובסהמ"א בפרט במשמ' הנטיה הטבעית של נפש האדם ותאותו לטובה או לרעה, שנמסרה להקדמונים כשתי בריות רוחניות חיות בקרב האדם, יצר טוב ויצר רע, gute und schlechte Neigung, Leidenschaft; bonne et mauvaise inclination; good a. bad passion:  אלהים מבראשית ברא האדם ויתנהו ביד יצרו אם תחפץ תשמר מצוה ואמונה לעשות רצונו (ב"ס גני' יה יד-יה).  איזהו גבור הכובש את יצרו (אבות ד א).  ודע שהכל לפי החשבון ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך (שם כב).  שלא דיברה תורה (במה שאמרה כי תראה חמור אחיך אע"פ שגם לחמור השונא צריך לעזר) אלא כנגד היצר (ספרי דבר' רכה).  והיה יצרו (של דוד כשהיה משכים לקום) מקטרגו ואומר לו דוד דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן (ירוש' ברכ' א ב ד).  חס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך (ירוש' תענ' ב סה ד).  כל השומע ליצרו כאילו עובד עבודה זרה (שם נדר' ט מא:).  אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי (ברכ' סא:).  אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא (מו"ק יז.).  אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום וכו' ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו וכו' (קדוש' ל:).  רועה הייתי לאבי בעירי והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי ובקש לטורדני מן העולם (נזיר ד:).  אמר רשב"ג יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סנה' קז:).  א"ר אבין כל מי שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו בזקנותו וכו' ר"ח בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיתך דחהו בדברי תורה וכו' רבי סימון אמר אם בא יצרך להשחיתך שמחהו בדברי תורה (מד"ר בראש' כב).  א"ר אבא היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים (שם).  א"ר יוסי שלשה הן שתקף יצרן עליהם ונשבעו לו יוסף דוד ובועז יוסף וכו' נשבע ליצרו ואמר לאלהים אני חוטא ואיני עושה הרעה הגדולה וכו' ר' יודן אומר כל אותו הלילה היה יצרו (של בעז) מפתהו בדברים ואומר לו את פנוי והיא פנויה אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש (שם ויקר' כג).  את מוצא בדוד שנפל שאול בידו וכו' בא יצרו ואמר לו אלו נפלת אתה בידו לא היה מרחם עליך והרגך (שם במד' טו).  שני יצרים ברא הקב"ה בעולמו יצר ע"ז ויצר זנות יצר ע"ז כבר נעקר ויצר זנות הוא קיים וכו' אמר כל מי שעומד ביצר זנות מעלים לו כאילו עמד בשתיהן (שם שה"ש, זאת קומתך).  ועבד חפשי מאדוניו זה הוא שעושה רצון יוצרו ומכעיס את יצרו (שם רות, באשר תמותי).  והלא דברים קל וחומר מה לפרתו אדם עושה דרבן ליצרו שמסיתו מן העולם הזה ומן העולם הבא עאכ"ו (שם קהל', דברי חכמים).  — ואמר המשורר: ומה אמר ויצרי ירדפני כאויב מנעורי עד כלותי (ר"י הלוי, בקשה ליוה"כ , אדוני נגדך).  מבשרי אחזה, יוצרי בלי עין, ואדע כי נבזה, אני וסופי אין, וכי דעי רזה, ויצרי חגור זין (רמב"ע, האל התולה).  — ויֵצֶר טוב ויֵצֶר רע: הוי יצר רע מדוע כן נוצרת למלא פני תבל תרמית (ב"ס גני' לז ג).  רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם (אבות ב יא).  כל כך רדף הקב"ה אחרי יצר הרע שלא ליתן פתחון פה למצוא לו מקום התר (מכי' יתרו ו).  יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתתן לי לב טוב יצר טוב סבר טוב שם טוב (ירוש' ברכ' ד ז ד).  יהי רצון מלפניך יי' אלהי ואלהי אבותי שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו (שם).  אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב וכו' אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו (שם ט יד:).  שאין היצר הרע תאב אלא דבר שאסור לו (שם נדר' ט מא:).  שני יצרים ברא הקב"ה אחד יצר טוב ואחד יצר רע (ברכ' סא.).  לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה (שם ה.).  ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך (שם יו:).  שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מיצר רע מחבר רע משכן רע (שם).  ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע (שם ס:).  וכוף את יצרי להשתעבד לך ורחקני מאדם רע ומחבר רע ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב (שם).  יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב (שם סא.).  ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע (קדוש' ל:).  דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות (סוט' ח.).  ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין (ב"ב טז.).  א"ר אסי יצר הרע בהתחלה דומה לחוט של בוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה (סנה' צט:).  אמר להן נביא לישראל חזרו בתשובה אמרו לו אין אנו יכולין יצר הרע שולט בנו אמר להם יסרו יצריכם (שם קה.).  אמר ר' אמי אין יצר הרע מהלך לצדדין אלא באמצע פלטיא (מד"ר בראש' כב).  אתה מוצא יצר הרע הוא מרגיל את האדם לחטוא והוא הורגו (שם שמות נ).  ליצרו הרע נשבע חי ה' ולאשה אמר שכבי עד הבקר (שם ויקר' כג).  אמר הקב"ה אחר שזה הנזיר אסר עצמו מן היין כדי להרחיק עצמו מן הזמה יגדל שערו שיתנבל ויצטער כדי שלא יהא יצר הרע קופץ עליו (שם במד' י).  בשעה ששמעו ישראל לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם באו אצל משה אמרו לו משה רבינו וכו' ומה הנייה יש באהבה שלנו מיד חזר יצר הרע למקומו (שם שה"ש, ישקני).  והנה טוב זה יצר טוב מאד זה יצר הרע וכי יצר הרע טוב מאד אלא ללמדך שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים (שם קהל', את הכל).  מלך גדול זה יצר הרע ולמה הוא קורא ליצר הרע גדול שהוא גדול מיצר טוב שלש עשרה שנה (שם, ומצא בה).  אמר הקב"ה בני לא יטעה אותך יצרך הרע לומר אינו מצוה אותנו כל שעה על הקרבנות אלא שיש אכילה (פסיק' רבתי, שור או כשב).  שלשה מדות טובות ברא הקב"ה בעולמו ואלו הן יצר הרע וקנאה ורחמים אם אין יצר הרע אין כל בריה מתעסק בפריה ורביה אם אין קנאה אין כל בריה מתעסק בנטיעה אם אין הרחמים אין העולם עומד (מעשה תורה).  וכה יאמר לו (ליצר הרע) מה לך יצרי תרדפני ולאויב לך תחשבני וכו' ואם תרצה עוד איעצך לטוב לך שתתחבר ביצרי הטוב להיותכם שותפים כשבת אחים גם יחד לעבוד לבוראנו (שבט מוסר יה).  — וגם °כח התאוה החמרי: ויעורר (הורד) היצר לשכבת הנשים (אסף הרופא 62).  — ומ"ר: במה שהתיר לו מהשתמש באבריו והרשהו מהעברת מחשבותיו ביצריו הטובים והרעים (חו"ה, חשב' הנפ' ג).  זה הגבר בהיותו מעיז פניו כל כך ועומד נוכח שאר היצרים הטובים אשר בו וכו' ולא יאבה ולא ישמע להם אבל הוא מחזיק ברשעתו לעשות חפצו וללכת אחר תאוותיו ויצריו הרעים (זרח' הלוי, פי' משלי ו).  וזה טבע רוב היצרים הרעים כי המרגיל בהם הוא מתאוה להם יותר עד שהוא קשה עליו לפרוש מהם (שם כה).