יִצְרִי

°, ת"ז, — של היֵצֶר: והכח הזוכר השומר לשמור בו הענינים המושגים מהמורגשות והכח היצרי להקריב בו מה שנמנע מהזכרון והכח המחשבי לעמוד בו על בירור מה שיחדשהו היצרי (כוזרי ה יב).  והמניע הוא עושה בממשלת המחשבי בהשתמש ביצרי והוא התכלית מהחי הבהמי וכו' אך החוש היצרי נקבע לו לתקן סבות התנועה  (שם).  בטל רצונך היצרי והתאוני מפני רצונו וקיום תורתו (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב).  ואין לאחד ממנו יתרון על חברו בגבול היצרי (תולד' אלכסנדר, י' לוי 38).  ואחרי שקנית (ההצעות) היצריות קנה השכליות כי חיים הם למוצאיהן (המבקש לרש"ט פלקיירא).

חיפוש במילון: