יֶקֶב

 1, ש"ז, בהפס' יָקֶב, בכנ' יִקְבְךָ, מ"ר יְקָבִים, יְקָבֶיךָ, סמי' יִקְבֵי2, המקום, הבית שידרכו בו הענבים ויעשו בו היין, Kelter; pressoir; winepress: כרם היה לידידי וכו' ויבן מגדל בתוכו וגם יֶקֶב חצב בו (ישע' ה א-ב).  גרן וָיֶקֶב לא ירעם ותירוש יכחש בה (הוש' ט ב).  ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן הַיָקֶב (במד' יח כז).  בא אל הַיֶּקֶב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים (חגי ב יו).  העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך וּמִיִּקְבֶךָ3 (דבר' יה יד).  יין בַּיְקָבִים לא ידרך הדרך (ישע' יו י).  ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מִיקָבִים השבתי (ירמ' מח לג).  ומלאו הגרנות בר והשיקו הַיְקָבִים תירוש ויצהר (יוא' ב כד).  באו רדו כי מלאה גת השיקו הַיְקָבִים (שם ד יג).  בין שורתם יצהירו יְקָבִים דרכו ויצמאו (איוב כד יא).  עד יִקְבֵי המלך (זכר' יד י).  וימלאו אסמיך שבע ותירוש יְקָבֶיךָ יפרצו (משלי ג י).  — ודבור, המן הגֹרן או מן הַיָּקֶב: מאין אושיעך המן הגרן או מן הַיָּקֶב (מ"ב ו כז). — ובתו"מ: המוכר את בית הבד מכר את היצידין ואת היקבים4 ואת המפריכות תוספתא ב"ב ג ב.  כל מעשיהן של ישראל משונין מאוה"ע בחרישתן בזריעתן וכו' בדישן בגרניהן ביקביהן (מד"ר שה"ש, תכו). — ואמר המליץ: כעולל אחר הבוצר קמתי ובחסד אלהי כבוצר יקבי מלאתי (ב"ז, תרג' ב"ס לג טז).



1 בערב' וַקְבַה وَقْبَة, נקרה בסלע יקוו בו המים, ובכלל נקרה בגוף מהגופים.

2 במקום יַקבי.

3 לפי דעת החדשים השוא של הקוף הוא נע, וראיה לדבר כי הבית רפה, ואומרים כי זו פעולת האות החכּית, כמו בהשם בגד כמו"כ פעולת האות החכּית, ולכן בגדו בדלת רפה.  אבל, ההברה המסורה של הספרדים גם בהמלה בגד וגם בהמלה יקב היא בשוא נח, וכמו שכבר נזכר בכמה הערות בספר זה כי אין בגד כפת ראיה גמורה להשוא שלפניהן שהוא נע.

4 ופרשו המפרשים כי כאן הכונה להסלים שמביאים בהם הזיתים מן השדה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים