1, *קיבה, ש"נ, — אחד הכיסים בגוף של הבהמה המעלה גרה, המשמשים בה תמורת כיס העִכּוּל שבגוף האדם, Labmagen; caillette; rennet-bag: וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים וְהַקֵבָה (דבר' יח ג). — ובתו"מ: (גבינות עכו"ם אסורות) מפני שמעמידין במקור נדפס 'שממדין' אותן בקיבה של נבילה (ר' יהושע ע"ז ב ה). והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה (ר' ישמעל, שם שם). מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי ע"ז (ר' יהושע, שם שם). אלו טריפות בבהמה וכו' ניקבה הקיבה ניקבה המרה וכו' (חול' ג א). קבת נכרי ושל נבילה הרי זו אסורה, המעמיד בעור של קבה כשרה, אם יש בנותן טעם הרי זו אסורה, כשרה שינקה מן הטרפה קבתה אסורה, טרפה שינקה מן הכשרה קבתה מותרת מפני שכנוס במיעיה (שם ח ה). חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה מראשית הגז, שהזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בבקר ובצאן וכו' (שם יא א). מעשה בבנו של ר' יהודה בן שמוע שבקעו להן זאבים יותר מג' מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהם (ר' יוחנן, שם ע"ז ב ז). ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת לו (שם שם). ששה דברים  מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה, אלו הן כרוב ותרדין וכו' וקיבה וכו' (ברכ' נז:). אתה למדת סנגוריא על בני בלשונך טול את הלחי, את כיוונת לנקיבת האשה והאיש טול את הקיבה (ילמדנו, ראש פ' פנחס, מובא בערוך ערך זרוע). — *ובמשמ' כיס העכול של האדם,  Magen; estomac; stomach: כליות יועצות לב מבין וכו' קיבה ישנה אף ניעור וכו' (ברכ' סא:). המסס לטחון והטחול לשחוק והקיבה לשינה והמרה לקנאה וכו' (מד"ר ויקר' ד). — ובסהמ"א2: ואלו הי"ב מנהיגי הנפש ב' ידים ב' רגלים וקיבה וקורקבן (יצירה ה). ועל החלב שעל יתר הקיבה אמר ליה רבה בר בר חנה לבריה אתה לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני (ערוך ערך המצא). קיבה של בהמה עגולה כמין קשת ומחובר בה חלב משני צדדיה וכו' וחלב שעל צד זה של הקיבה שהוא על היתר אנחנו אוסרין וכהנים נהגו בו היתר, ולמה נקרא שמו איתרא שהוא על יתר הקיבה (שם ערך יתר). בעזר הצור אאכילך פעם אחרת כפי תאותך ואשביעך עד מלאת קיבתך (ר"י זבארה, שעשועים ח, דודזון, 84). כל מי שעצר בתאותו ואסר על קיבתו רבו שבחיו (שם שם). כמה הם גידי הקיבה וכו' והשלישי מונח ברוחב הקיבה להדיח המאכל ולהוציאו כשהוא מבושל (שם ט, 104). ומי יתן והיתה כקיבת החמור קיבת אדוניו ואולי היינו אוכלים מן הנשאר לפניו (שם יא, 125). כמדומה לי שהנערה מבנות משפחתך כי אראה קיבתה תדמה לקיבתך (שם יב, 138).