יָקַב

*, פ"י, —  עשה ביקב:  עד היקבין שיקבן מלך מלכי המלכים הקב"ה (מד"ר שה"ש,  צוארך).  יקבים שיקבם המלך שלמה (פסיק' דר"כ, רני עקרה).

חיפוש במילון: