°, ש"נ, —  זקנה1: אל תבוז ליקהת2 אביך כי לא לכבוד הוא לך ב"ז, תרג' ב"ס ג ח. — ובמשמ' קמטי הפנים3:  עוד יחליצו עצמותי היבשות יצהילו יפתחו יקהת פני אשר קמטו בלא עת ר"ש בלוך, הקד' שבי"ע, מכת' לרנ"ק. אך פארור ויקהת באה בשנים פני קבצו לכן עם חללים כמו שוכני קבר שאול רפידתי ארתר, שיחה בארצ' החיים, בכה"ע תקפו.  — ואמר המשורר:  אלה מרשע כסל יתקוטטו, אלה למצוא כבוד והון יחלו, אלה חיק נכריות חבק החלו, ויקהת פניך יבזו כי קמטו יל"ג, אחרי מות שד"ל.