°, ש"נ, — שה"פ מן יָקַץ, במשמ' הויה בלי שֵנה, Wachen; veille; wakefulness: הכת השלישית יתחדשו להם דמיונות נפלאות וחלומות וטרופים בעת היקיצה כדמות מראה הנבואה (מו"נ ב לז).  השינה דומה מאד למנוחה והיקיצה דומה מאד לתנועה (קאנון א ב ב יג). כי בשתי דרכים תבטל הרגשת האדם בעת היקיצה כמו בחולים ובזקנים וכו' אנו רואים כי אלו הכחות יפעלו בעת השינה יותר מעת היקיצה (שער השמים י). שכאשר יישן תהיה שנתו מעוטה וכאשר ילאו כחותיו מרוב היקיצה ישכב מעט (רלב"ג משלי ו).  ראה (עלי) ששמואל שמע הקול פעמים שלש והיה כבר ער וביקיצה שלימה היה שומע אותו (ר"י אברבנאל, ש"א ג).  ומהשינה והיקיצה ראוי להרגילו השינה הרגילה אצלו (ספ' הקדחת, כ"י ברלין).  יקיצה אשר היא באמצע גדרה מניעה לחושים וכחם מעירה (חרוזי אבן סינא, כ"י ברלין).  והדברים הגורמים היקיצה הם הדברים החמים והיבשים (מ' אלדבי, ש"א ה).  מהנטיה אל השינה תבהל הנפש ומהנטיה אל היקיצה תפסיד הכחות הטבעיות (רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד).  הרופאים אמרו כי זמן השינה הטבעית שמנה שעות והוא שליש היום והיקיצה שני שלישים (שם).  וישמור עצמו מן (המאכלים) הגסים וכו' ומן הקור והחום והשינה והיקיצה יותר מדאי (א' מודינא, לב האריה א ו).  ורק הדמיון לבדו יפעל וילך וידמה ויצייר ענינים כפי מה שיזדמנו לו משארית מה שנצטייר בו בעת היקיצה (רמח"ל, דרך ה' ג א). — ובהשאלה: לפי שכמו שיושאל לשון שינה על הגוף בקבר ככה תאמר יקיצה על הנשמה בגן עדנה (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ו).  שאותו העולם הוא עולם היקיצה הטובה עם היות הנפש בו בפועל (מ' אלדבי, ש"א ט).