יָקָם
*1, ש"ז, מ"ר יְקָמִים, — מכלי המרחץ, כמין ספל שנוטלים בו מים רותחים לרחיצה: המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרין ואת בית היקמין ואת בית הספלין ואת בית הוילאות אבל לא את נסרין עצמן ולא יקמין 2 עצמן ולא ספלים עצמן ולא וילאות עצמן (ב"ב סז:). המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שיושבין עליהן כשהן ערומים ואת בית היקמים שנוטלין בהן המים (רמב"ם מכיר' כה ט).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן. —
2 פרש הגאון: קידרא דמרתחין בה מיא למרחץ (תשוב' הגא', הרכבי קפט). והרמב"ם: ויקמים הם ספלאות של עץ שמשתמשין בהן בבית המרחץ ונותנין בהן מים לפני כל אחד ואחד. ע"כ. ורה"ג פרש: יקמים אלו בגדים שמעטפין ראשיהם במרחץ מפני החום שלא יזיק להם בראשם. ע"כ. אך פרושם של הגאונ' ושמושו של הרמב"ם מכריע. ולא נמצא לו דמיון בלשונ' האחיות.