°, ת"ז, מ"ר יְקֵצִים, — עֵר, שאינו יָשֵׁן: א"כ היקיצה יותר מבשלת ומועלת משינה וזהו שהיקץ בלילה יחשוק יותר לאכול (ר"י צהלון, אוצה"ח א ג).  ע"י שינה החום הולך למקום פרטי כמו לכבד ולב ואינו מתפשט בכל האיברים כמו היקץ (שם). ואם היקצים יהיו בלבד הצדיקים מישראל באמת מספר יהיו ונער יכתבם ואיך יאמר עליהם ורבים מישני אדמת עפר יקיצו (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד).  שהתלמידים הגורסים שם (בבתי המדרש) קצתם גורסים וקצתם ישנים וכו' ולא הטריחו לשאר היקיצים להמתין עד שיכלה הריח (הלבוש, או"ח עט ט).