ת"ז, סמי' יְקַר, לנק' יְקָרָה, סמי' יִקְרַת, מ"ר יְקָרִים, יְקָרוֹת  — א) אבן יְקָרָה וכדומה, שצריך לשלם בעדה מחיר רב, theuer, edel; cher, précieux; dear, precious : ותבא (מלכת שבא) ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יְקָרָה מ"א י ב.  וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יְקָרָה שם יא.  בעדן גן אלהים היית כל אבן יְקָרָה מסכתך אדם פטדה ויהלם יחזק' כח יג.  לא תסלה בכתם אופיר בשהם יָקָר וספיר איוב כח יו.  —  וגם שמלאכתם עולה במחיר רב: ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יְקָרוֹת ליסד הבית מ"א ה לא.  ומלמעלה אבנים יְקָרוֹת כמדות גזית וארז שם ז יא.  —  והון יָקָר, שמחירו רב: כל הון יָקָר נמצא נמלא בתינו שלל משלי א יג.  ובדעת חדרים ימלאו כל הון יָקָר ונעים שם כד ד.  —  ב) אדם יָקָר, טוב, יפה, נכבד, חשוב: בני ציון הַיְקָרִים המסלאים בפז איכ' ד ב.  —  ומ"ר לנק' יְקָרוֹת, יִקְרוֹתֶיךָ: בנות מלכים בִּיקְּרוֹתֶיךָ1 תהל' מה י.  —  ולנק' בסמי' *יִקְרַת: היה ירמיה הולך ובוכה וכך אמר חבל עליך יקרת המדינות פסיק' רבתי כו.  —  יְקַר רוח, שרוחו יָקָר, טוב ומשֻבח: יְקַר2 רוח איש תבונה משלי יז כז.  —  וכמו שֵׁם, יָקָר, דבר יָקָר: ואם תוציא יָקָר מזולל ירמ' יה יט.  —  ודבר יָקָר, גם מפשט, נחמד, חשוב, טוב מאד: יָקָר מחכמה מכבוד קהל' י א.  מה-יָּקָר3 חסדך אלהים תהל' לו ח.  יָקָר בעיני יי' המותה לחסידיו שם קיו יה.  יְקָרָה היא (החכמה) מפניים משלי ג יה.  ואשת איש נפש יְקָרָה תצוד שם ו כו.  —  ובמשמ' יפה ונהדר: וירח יָקָר הלך איוב לא כו.  —  דבר לא מצוי, לא תדיר, selten; rare; scarce: ודבר יי' היה יָקָר בימים ההם אין חזון נפרץ ש"א ג א.  —  ובתו"מ, במשמ' שמחירו רב: פרה דדמיה יקרין שבת נב..  ובדמו (של החלזון) צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים מנח' מד..  —  ואדם יָקָר, במשמ' נכבד וחשוב: ואינו דומה המתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום תוספתא ב"ק ט יב.  עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו מגי' כג:.  נשים יקרות שבירושלם היו מתנדבות ומביאות אותן לא התנדבו נשים יקרות  משל מי וכו' משל צבור סנה' מג..  וכן הנשים היקרות לא ויתר להם בדין זה רב אלפס אלא לשגר להם סופרי הדיינין ולטעון בפניהם טוחו"מ קכד א.  —  וכנוי של כבוד לאיש ולאשה: באותה שעה בא היקר ה"ר שם טוב וכו' שו"ת תמת ישרים א.  היקרה מרת יוטא אשת מנדלין וכו' פנק' ההקדש דק"ק וירמייזא 14.  בפנינו עדים חתומי מטה באו היקרה מ' קלארה אלמנת ה"ר יוסף וארון ובנותיה וכו' והגיסים היקרים הר' שמואל לוי והר' שלמה ארזיק ונתפשרו ביניהם שו"ת פרח מטה אהרן ז.  באה היקרה דינה שמחה ובעלה וכו' והיקרה דונה שם יג.  נכנסנו לבקר את היקרה מ' ריינה שם קכא.  —  ובמשמ' חביבה ואהובה: כי עתה הנה אשתי אהובתי יקרתי עמכם ואשת נעורים היא יוסיפון, פרק ק.