פ"ע, יָרְאָה, יָרֵאָה, יָרֵאתָ, יָרֵאתִי, יָרְאוּ, יְרֵאתֶם, יְרָאתֶם, יָרֵאנוּ, יְרֹא, לֵרֹא, יִרְאָה, לְיִרְאָה, יְרָא, יִרְאוּ, אִירָא, תִּירָא, תִּירְאִי, תִּירָאִי, יִירָא, וַיִּירָא, וַיִּרָא, נִירָא, תִּירְאוּ, תִּירָאוּ, תִּירְאוּן, יִירְאוּ, יִירָאוּ, יְרָאוּן, תִּירֶאנָה, יְרֵאוּנִי, יְרֵאוּךָ, יְרֵאוּהוּ, אִירָאֶנּוּ, יִירָאֵנִי, יִירָאֲךָ, תִּירָאוּם, תִּירָאֻם, יִירָאוּךָ, — יָרֵא לעשות דבר, היה יָרֵא, fürchten; craindre; to fear: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי יָרֵא לשבת בצוער בראש' יט ל. ויאמר אחתי הוא כי יָרֵא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום שם כו ז. איך לא יָרֵאתָ לשלח ידך לשחת את משיח יי' ש"ב א יד. ומדוע לא יְרֵאתֶם לדבר בעבדי במשה במד' ח יב. ואם יָרֵא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך שופט' ז י. וַיִּרְאוּ ארם להושיע עוד את בני עמון ש"ב י יט. — ויָרֵא מעשות דבר: ויסתר משה פניו כי יָרֵא מהביט אל האלהים שמות ג ז. ושמואל יָרֵא מהגיד את המראה אל עלי ש"א ג יה. אל תִּירָא מרדה מצרימה בראש' מו ג. אל תִּירְאוּ מעבוד הכשדים ירמ' מ ט. וַיִּירְאוּ מגשת אליו שמות לד ל. — ויָרֵא מפלוני, מפני פלוני, מלפני פלוני, מדבר פלוני: כן יעשה יי' אלהיך לכל העמים אשר אתה יָרֵא מפניהם דבר' ז יט. ואדניהו יָרֵא מפני שלמה מ"א א נ.  וטוב לא יהיה לרשע וכו' אשר איננו יָרֵא מלפני אלהים קהל' ח יג. מלך בבל אשר אתם יְרֵאִים מפניו ירמ' מב יא. וְיָרֵאתָ מאלהיך ויקר' יט יד. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יָרֵאתִי תהל' קיח קכ. ויבאו מצרים כי יָרְאוּ מפני כשדים מ"ב כה כו.  וְיָרְאוּ ממך דבר' כח י.  כי יְרֵאתֶם מפני האש שם ה ה. ויאסף שאול לֵרֹא מפני דוד עוד ש"א יח כט. לא אִירָא מרבבות עם תהל' ג ז. יי' אורי וישעי ממי אִירָא שם כז א. לא תִירָא מהם דבר' ז יח. אל תִּירָא מפניהם יהוש' יא ו.  אל תִּירָא מפני הדברים אשר שמעת מ"ב יט ו. ולא תִירָא משוד כי יבוא איוב ה כא. לא תִירָא מפחד לילה תהל' צא ה. מי את וַתִּירְאִי מאנוש ימות ישע' נא יב. משמועה רעה לא יִירָא תהל' קיב ז. וַיִּרָא שאול מלפני דוד ש"א יח יב. אל תִּירְאוּ מעבדי הכשדים מ"ב כה כד. אל תִּירְאוּ מהם כי לא ירעו ירמ' י ה. אל תִּירְאוּ מפניהם נחמ' ד ח. ידעתי כי טרם תִּירְאוּן מפני יי' אלהים שמות ט ל. לא תערצון ולא תִירְאוּן מהם דבר' א כט. יִירְאוּ מיי' כל הארץ תהל' לג ח. אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר יִירְאוּ מלפניו קהל' ח יב. גם מגבוה יִירָאוּ שם יב ה. אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וְיִירְאוּ מכם דבר' ב ד. יפחדו וְיִרְאוּ ממך מיכ' ז יז. וישמעו בני ישראל וַיִּרְאוּ מפני פלשתים ש"א ז ז. וַיִּרְאוּ מפני המלך מ"א ג כג. וַיִּירְאוּ העם מפני יי' חגי א יב. והאלהים עשה שֶׁיִּרְאוּ מלפניו קהל' ג יד. — יָרֵא לְדָבָר, מדבר, יָרֵא פן ירע להדבר מִדָּבָר: לא תִירָא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים משלי לא כא.  — ויָרֵא את פלוני, את דבר פלוני: ויאמר אלהם יוסף וכו' את האלהים אני יָרֵא בראש' מב יח. כי יָרֵא העם את השבעה ש"א יד כו. הנה אדניהו יָרֵא את המלך שלמה מ"א א נא. ועבדיהו היה יָרֵא את יי' מאד שם יח ג. אשרי איש יָרֵא את יי' תהל' קיב א. יָרֵא אני את אדני המלך דני' א י. כאיש אמת וְיָרֵא את האלהים מרבים נחמ' ז ב. אינם יְרֵאִים את יי' ואינם עושים כחקתם וכמשפטם מ"ב יז לד.  כי יָרֵאתִי את העם ש"א יה כד. כי יָרְאוּ המילדת את האלהים שמות א כא. וַיִּרְאוּ אותו כאשר יָרְאוּ את משה כל ימי חייו יהוש' ד יד. לא יָרְאוּ את יי' מ"ב יז כה. ולמען ילמדו וְיָרְאוּ את יי' אלהיכם דבר' לא יב. למען יְרָאתֶם את יי' אלהיכם יהוש' ד כד. כי לא יָרֵאנוּ את יי' הוש' י ג. אשר ילמדון לְיִרְאָה אתי כל הימים דבר' ד י. לְיִרְאָה את השם הנכבד והנורא דבר' כח נח. ונתתי להם לב אחד ודרך אחד לְיִרְאָה אותי ירמ' לב לט. עבדיך החפצים לְיִרְאָה את שמך נחמ' א יא. ללכת בדרכיו וּלְיִרְאָה אתו דבר' ח ו. יְרָא את יי' וסור מרע משלי ג ז. את האלהים יְרָא קהל' ה ו.  ועתה יְראוּ1 את יי' ועבדו אתו יהוש' כד יד. אך יְראוּ1 את יי' ועבדתם אתו באמת ש"א יב כד. יְראוּ1 את יי' קדשיו תהל' לד י. אל תִּירָא אתו כי בידך נתתי אתו במד' כא לד. למען תִּירָא את יי' אלהיך דבר' ו ב. לא תִירָא אותם יחזק' ג ט. ואותי לא תִירָאִי ישע' נז יא. וַיִּירָא כל העם מאד את יי' ואת שמואל ש"א יב יח. וַיִּירָא דויד את האלהים דהי"א יג יב. ואתם אל תִּירְאוּ את עם הארץ במד' יד ט. לא תִירְאוּ את אלהי האמרי שופט' ו י. את יי' אלהיכם תִּירָאוּ מ"ב יז לט. האותי לא תִירָאוּ נאם יי' ירמ' ה כב. איך יִירְאוּ את יי' מ"ב יז כח. יברכנו אלהים וְיִירְאוּ אותו כל אפסי ארץ תהל' סז ח. וַתִּירֶאןָ המילדת את האלהים שמות א יז. — ויָרֵא את פלוני מעשות דבר: ויהי כאשר יָרֵא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה שופט' ו כז. — ויָרֵא דָבָר: החנם יָרֵא איוב אלהים איוב א ט. ולא יָרְאוּ אלהים תהל' נה כ. חרב יְרֵאתֶם וחרב אביא עליכם יחזק' יא ח. יחד לבבי לְיִרְאָה שמך תהל' פו יא. גם כי אלך בגיא צלמות לא אִירָא רע כי אתה עמדי שם כג ד. לא תִירְאוּ אלהים אחרים מ"ב יז לה. אל תִּירְאוּ חרפת אנוש ישע' נא ז. איש אביו ואמו תִּירָאוּ ויקר' יט ג. ומקדשי תִּירָאוּ שם ל. — ובהחלט, יָרֵא: מי יָרֵא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד שופט' ז ג. ולא שלף הנער חרבו כי יָרֵא כי עודנו נער שם ח כ. ולא אבה נשא כליו (של שאול להרגו) כי יָרֵא מאד ש"א לא ד. ולא יָרְאָה בגדה יהודה אחותה ירמ' ג ח. ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יָרֵאָה בראש' יח יה. ויען יעקב ויאמר ללבן (לכן ברחתי בסתר) כי יָרֵאתִי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי שם לא לא. לא דכאו עד היום הזה ולא יָרְאוּ ולא הלכו בתורתי ירמ' מד י. שכור הוא למען אִירָא ואעשה כן וחטאתי נחמ' ו יג. באלהים בטחתי לא אִירָא מה יעשה בשר לי תהל' נו ה. לא תִירָא ולא תחת  דבר' לא ח. סורה אלי אל תִּירָא שופט' ד יח. שבה אתי אל תִּירָא ש"א כב כג. אל תִּירָא כי יעשר איש תהל' מט יז. אל תִּירָא כי עמך אני ישע' מא י. ואתה אל תִּירָא עבדי יעקב ירמ' ל י. מה לך הגר אל תִּירְאִי כי שמע אלהים אל קול הנער בראש' כא יז. אל תִּירְאִי כי גם זה לך בן שם לה יז. מבשרת ירושלם הרימי (קולך) אל תִּירָאִי ישע' מ ט. ביום ההוא יאמר לירושלם אל תִּירָאִי ציון אל ירפו ידיך צפנ' ג יו. אריה שאג מי לא יִירָא עמו' ג ח. וַיִּירָא יעקב מאד בראש' לב ח. וירא שאול את מחנה פלשתים וַיִּרָא ויחרד לבו מאד ש"א כח ה. תרא אשקלון וְתִירָא ועזה תחיל מאד זכר' ט ה. לא נִירָא בהמיר ארץ תהל' מו ג. תראו חתת וַתִּירָאוּ איוב ו כא. ולא יִירְאוּ עוד ולא יחתו ירמ' כג ד.  וכל העם ישמעו וְיִרָאוּ דבר' יז יג. יראו רבים וְיִירָאוּ תהל' מ ד. וַיִּירְאוּ מאד ויצעקו שמות יד י. ויחתו וַיִּרְאוּ מאד ש"א יז יא. ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וַיִּירָאוּ בראש' מב לה. וכל ישראל ישמעו וְיִרָאוּן דבר' יג יב. — ובכנ': ולא יְרֵאוּנִי אמר יי' צבאות מלא' ג ה. חבר אני לכל אשר יְרֵאוּךָ ולשמרי פקודיך תהל' קיט סג. לכן יְרֵאוּהוּ אנשים איוב לז כד. ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מִיִּרְאָתוֹ אתו ש"ב ג יא. מי לא יִרָאֲךָ מלך הגוים ירמ' י ז. ואתנם לו מורא וַיִּירָאֵנִי מלא' ב ה לא תִּירָאוּם כי יי' אלהיכם הוא הנלחם לכם דבר' ג כב. ויי' אתנו לא תִּירָאֻם במד' יד ט. למען יִרָאוּךָ כל הימים מ"א ח מ. גוים עריצים יִירָאוּךָ ישע' כה ג. יִירָאוּךָ עם שמש תהל' עב ה. — ובמליצה לדברים לא בע"ח: ארץ יָרְאָה ושקטה תהל' עו ט.  אל תִּירְאִי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יי' לעשות יוא' ב כא. 

— נִפע', נוֹרָא, נוֹרָאָה, נוֹרָאוֹת, נוֹרָאֹת, תִּוָּרֵא, — שיראו ממנו, שאפשר לירא ממנו, שהכל יראים ממנו: ויאמר מה־נּוֹרָא המקום הזה בראש' כח יז. אל גדול וְנוֹרָא דבר' ז כא. נוֹרָא יי' עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ צפנ' ב יא. כי עמך הסליחה למען תִּוָּרֵא תהל' קל ד. —  ועי' עוד ערך נוֹרָא. 

— פִע', יֵרֵא, יַרְאֻנִי, מְיָרְאִים, לְיָרְאֵנִי, לְיָרְאָם, — יֵרֵא אותו, הטיל עליו אימה ופחד, in Furcht setzen; faire craindre; to put in fear: ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדוני את הדבר הזה כי יֵרְאֻנִי העם (שימיתו את בנה) ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו ש"ב יד יה. כי כלם מְיָרְאִים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה נחמ' ו ט. אגרות שלח טוביה לְיָרְאֵנִי שם יט. ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה לְיָרְאָם ולבהלם למען ילכדו את העיר דהי"ב לב יח. — ובתו"מ: יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקב"ה ליראו ולבהלו מד"ר בראש' עה. כך הם ישראל כשהם חוטאים אין הקב"ה מעלה עליהם תדע לך שהוא כן שכן בימי הושע הכעיסו להקב"ה התחיל הקב"ה מייראן כי בני זנונים וגו' כי היא לא אשתי וגו' שם במד' ב. אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו רש"י דבר' כח ס. כאשר אמר אדון הנביאים ע"ה על המצות המעשיות ויראת מאלקיך אני יי' שעל המצות המעשיות הוצרך ליראם מעונשי השם ר"י א"ת, רוח חן ג.  יזלזל במצוה מן המצות המיראות את האדם מלמ' התלמיד', עקב.

—  הִתפע', *הִתְיָרֵא, *נִתְיָרֵא, —  היה יָרֵא, התחיל פתאם לירא: אל תהי כאריה בביתך ומוזר ומתירא בעבודתך ב"ס גני' ד ל. וגם אם ישמע לך (השונא) ויהלך בנחת תן לבך להתירא ממנו שם יב יא. המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עכו"ם מפני לסטים מפני רוח רעה שבת ב ה. וכשהגיע (אגריפס) ללא תוכל לשים עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה סוט' ז ח. שכל העופות כולן נותנין את בניהם תחת רגליהם מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מאדם בלבד שלא יזרוק בו חץ מכי' יתרו, בחדש ב. שהייתי סבור שהוא יום הדין ונתייראתי ירוש' חגי' ב עז.. אם שמואל רבן של נביאים וכו' נתיירא מיום הדין אנו על אחת כמה וכמה שם. ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ברכ' ג.. היה מתיירא מפני נכרים ומפני לסטים שם יח.. ומה במקום חיותנו אנו מתייראים במקום מיתתנו עאכ"ו שם סא:. שאלות הרבה יש לי לשאול ומתיירא אני שמא תכעוס שבת לא.. אמר (משה) לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם שם פח:. אמר להם מפני מה אתם מכניסין ראשי בין ב' הרים גדולים בין ב' מחלוקות גדולות בין בית שמאי ובין בית הלל מתיירא אני שמא ירוצו גלגלתי יבמ' טו:. אחינו בני ישראל שמעו אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו מתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו כתוב' כח:. לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה סוט' כא.. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת מכות כד:. היה משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו מנח' לו.. ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר לו גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר חול' צא:. אמרה לו אעפ"י שאנשי צדוקים הן (נשותיהם) מתיראות מן הפרושים ומראות דם לחכמים נדה לג:. זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה מד"ר בראש' מד. והגר שפחת שרי רואה ה' מלאכים בזה אחר זה ולא נתייראה מהם שם מה. לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם שם פד. שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו הבחור שבאבות והבחור שבנביאים שם עו. אותה שעה נתברר משה על עסקיו שנתיירא אם ישאלו לו מה שמו מה יאמר להם שם שמות ג. אמר לו הקב"ה למשה לך אמור לו לאהרן אל תתירא לגדולה מזו אתה מתוקן שם במד' טו. בשעה שהיו הנביאים הולכים בשליחותו של הקב"ה רוח הקדש שהיתה שורה עליהם היתה נותנת להם אימה בעיני רואיהם שהכל מתיראים מהם שהיו דומין למלאכים שם י. אותה שעה (שראה משה את עוג) נתיירא משה אמר הקב"ה אל תתיירא שאני מפילו לפניך שם דבר' א. עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור עומד על רגליו ולא היה מתיירא כיון שחטא כששמע קול הדיבור נתיירא ונתחבא שם שה"ש, הנה מטתו. למלך שדיבר כנגד בנו ונתירא ונשמטה נפשו ממנו שם, חכו. באותה שעה נתיירא משה אמר בלבו תאמר רוח הקדש נסתלקה ממני שם, יפה את. הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקדוש ברוך הוא אמרו לו למה אמר להם איני יודע מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת שם איכ', פתיח'. שלחו (כל בני הגולה למרדכי ואסתר) ואמרו לא דיינו צרותיו של המן אלא שאתם מטריחין עלינו לעשות שני הימים האלה ואמר להם אם מדבר זה אתם מתייראין והרי היא כתובה בין הכרכי' שם רות, והנה בועז. אין את בתו של אברהם וכו' ואת מתיירא מן ברייה ומן אנוש שהיום הוא חי ולמחר הוא מת פסיק' רבתי לג. אתם רואים את השמים במקומם ואת הארץ במקומה ואתם מתייראים שם. 

בהלה. —  *דחליל.— זְוָעָה. —  זחל. — חגא. — חִתָּה. — חתת. — ירא. — יראה.  —מגור. — מורא. — ערץ. — פחד.