יַתְרָנוּת

°, ש"נ, —  הסגולה לבקש יתרונות: שלא היה   תו ממון בעבור שגנבו לו או שאנסו המלך או פזרו ע"י יתרנות (הוספ' לתגמ' הנפש מט.).