ש"ז, מ"ר יִתְרוֹנִים, יִתְרוֹנוֹת, — א)  דבר  יָתֵר, הנאה, תועלת, ;Vorteil, Gewin; utilité, profit;  gain : מה-יִּתְרוֹן לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש  (קהל' א ג).  הכל הבל ורעות רוח ואין יִתְרוֹן תחת השמש (שם ב יא).  מה-יִִתְרוֹן העושה באשר הוא עמל (שם ג ט).  וגם זה רעה חולה כל-עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח (שם ה יה)— ובסהמ"א: שהוא סוחר כדרך שהזריזין עושין שאין פושטין ואין קונין אלא מה שנראה להן כי יש בו יתרון (תשו' הגא', הרכבי קעח).  כללו של דין הזה להביט בראש הדבר ובסופו ולעשות מה שהוא טוב ליתומים ומה שיש להן בו יתרון  (שם שכד).  — ב) מעלה יתרה,   Vorzug; ;  Supériorité ;-ty:  וראיתי אני שיש יִתְרוֹן לחכמה מן הסכלות כִּיתְרוֹן האור מן החשך (קהל' ב יג).  כי בצל החכמה בצל הכסף וְיִתְרוֹן דעת החכמה תחיה בעליה (שם ז יב).  ומצוי במשמ' זו בסהמ"א: ואתה יחיד בדורך ואחד באנשי זמנך וראוי לך להראות יתרונך במאוס אותם (חו"ה, יחוד המעש' ה).  וכשמעירים את בעלי הטובות להכיר אופני יתרונם ומגלים להם מה שנעלם מדעתם מהם יגדל שבחם (שם, הבחינ', פתח השער).  — והשתמשו במ"ר גם בסימן זכר יִתְרוֹנִים, וגם בסימן נקבה יִתְרוֹנוֹת: הגיעו אל המעלות הגדולות בסבל ימים מעטים והרויחו שני העולמים וקבצו שתי הטובות והשלימו שני היתרונים כמ"ש במזמור אשרי איש ירא את ה' עד סופו (חו"ה, בסוף אהבת ה').  שביאר המשורר אלו הששה יתרונות שיש לדת האלהית על הנמוסית (העקרים א ח).  —  ואמר הפיטן: ולא אומר לפניך נקי אני ולא חטאתי, כי מה יועיל שפתי שקר ואין יתרון לבעל הלשון לומר זך לקחי ואון לא פעלתי (רסע"ג, וידוי, אלהי נשמה).  — ובמשמ' העקרית, דבר יתר: ומחזירין הטעות בין אם טעה הלוקח ונתן לו יתרון בין אם טעה המוכר וקבל פחות וכן אם טעה במנין המעות שנמצא חסרון או יתרון על המנין שפסקו חוזרין לעולם לתבוע היתרון או החסרון ואפילו אם לא תבעו היתרון אם הוא בכדי שהדעת טועה כגון לפי המנהג שרגילין למנות (טוחו"מ, אונאה רלב).  המקבל מעות מחבירו בין שהם במכר בין בהלואה בין בפרעון ומצא יתרון במעות אפילו אם לא תבעו חייב להחזיר אם הוא בכדי שהדעת טועה (שו"ע חו"מ שם).  — ובחכמת החשבון והתשברת: ויש לך להשמר לדעת, היתרונים ואומר לך כלל שתוכל לדעת ממנו כמה מספרים היתרונים חסר לעולם אחד ממספר המרובעים (ראב"ע, המספר 69).  גם יעשה ככה במעלות נכח הלבנה ויחסר המעט מהרב אז ימצא קשת היתרון וידע מקום ראש התלי וזנבו (הוא, אגר' השבת השלום ב).  — ג) °יִתְרוֹנוֹת, מה שיותר מהצריך לאדם באמת,  Uberfluss; sperflu; superfluity : בקש תחלה שתהיה השגחת השם בו להשלימו ולשמור גופו ולתת לו חקו בלבד לא היתרונות כדבר החכם רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי (מלמד התלמיד', ויצא).  לא שיכוין להשיג היתרונות אבל כל אשר יצטרך הגוף להשתמש בחושיו להנאת הגוף (שם, בלק).  כרוב מאכל וכרוב משתה ורב שחוק ושאר יתרונות (שם ).  ולכן ראוי לאדם לשמח בחלקו בימי הבלו ולא יבקש יתרונות (מ' אלדבי, ש"א ה ט).  דרך החכמים שמסתפקין בהכרח ומודים ומשבחים למי שנתנו והרשעים בהיפך שהם זאבי ערב שהם רעבים ואינם מסתפקין בהכרחי ומבקשים יתרונות (דרך ישרה, שע' הפרנסה).