יְתֶרֶת

*1, ש"נ, — כל חלק נוסף על אבר מהאברים, אצבע יתרה וכדומה: היתה בה יתרת וחתכה אם יש בה עצם פסול בכור' ז ויתרת שיש בה עצם ואין בה צפורן מטמא במגע ומשא גמ' שם מח..  — ובסהמ"א: שהיה יוצא מן הדקין כמין יתרת נפוח ועב שו"ת שמש צדק' ל.  מעשה ביתרת קטנה כמין אוזן שנמצאת בין ערוגות האונות לצד הימין ואינה כלל בשורות האונות ויש לה כמו כיס בפני עצמה סמ"ג, מ"ע סג.



1 רגלים לדבר כי כך צורת מלה זו ולא כמו המלה הקדומה, כיון שהוא כתוב חסר.