יִתְרָן
°1, ש"ז, — כמו יִתְרוֹן, במשמ' רוב טוב: יוני גאיות הומות בפחדן, גלה מחמדן ונקלה נכבדן, יתרן וחמדן ליתרן וחמדן, להרג ואבדן הוצבו לבדן (ר"י הלוי, יוני גאיות). ומשם הלכתי לחרן, ולא מצאתי שם חמדן ויתרן, רק פגעיאל בן עכרן (ר"י חריזי, תחכמ' מו).
1 במקרא הוא שם פרטי לאחד מבני שעיר, והשתמש המשורר בצורה זו במשמ' רוב טוב ובהשם הפרטי יתרן כנוי לבני אדום בכלל, ועשה מזה מליצה בלשון נופל על הלשון.