כּוּבִית

° 1, ש"נ, מ"ר כּוּבִיּוֹת, — כדור קטן, Kügelchen;globule; bullet : וברקים טורדין ויוצאין מגלגלי עיניהם וכוביות אש מחוטמם ולפידי גחלים מפיהם (היכל' רבתי טו, ביהמ"ד ילינק ג). א"ר ישמעאל מיד כשבאתי העמדתי מיד והקהלתי כל סנהדרי גדולה וקטנה במבוי הגדול אשר בבית ה' וישבתי על ספסל של שיש טהור וכו' ובאו רשב"ג ור"א בן דמה וכו' וישבו לפניו וכל שאר המון החבירים עומדין על רגליהם ורואין כוביות של אש שהפסיקו ביניהם ובינינו (בריית' מפרקי המרכבה).



1 בארמ' כוביתא: כוביתא דעיכא בעלמא הוא דחזי (ר"ה כד.), ואעפ"י שיש גרסות כוכית בכף, בכ"ז נראה כי העקר היא הגרסה כובית בבית.

חיפוש במילון: