1, ש"ז, מ"ר כּוֹבָעִים,  —  א) כסוי הראש, לפנים בפרט גבוה, של מתכת וכדומה שלבשו אנשי המלחמה, Helm; casque; helmet: ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו וכו' וְכוֹבַע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ש"א יז ד-ה.  כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם וכו' כלם מגן וְכוֹבָע יחזק' לח ד-ה.  ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בְּכוֹבָעִים מרקו הרמחים לבשו הסרינות ירמ' מו ג-ד.  ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וְכוֹבָעִים ושרינות וקשתות דהי"ב כו יד.  — ואמר הפיטן: וישימו כובע על ראשיהם ולבשו שריונים, ויחגרו איש חרבו ונטלו כידונים יוצ' אחרון פסח, אמץ גבורותיך. — כּוֹבַע ישועה, כובע של גבור שמביא ישועה להחיל: וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו וילבש צדקה כשרין וְכוֹבַע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה ישע' נו יו-יז.  — ואמר הפיטן: חבש כובע ישועה בראשו, הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו שיר הכבוד, אנעים. — ובתו"מ: ואם היתה (הביצה השלוקה) כמין כובע אינו חבור עדי' ב ד.  אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סילפירי אלו לובשי כובעים ואלו לובשי קיסים מד"ר בראש' צט. — והתרחבה אח"כ המשמ' לכל כסוי ראש בצורת כובע של אנשי המלחמה, קצת גבוה והולך וצר למעלה: ראיתי אותן בני אדם הן אמה וכובעיהן אמה ירוש' גיט' א מג ד, קדוש' ג סד..  ואלו הם שמנה עשר כלים (שלובש האדם) וכו' ב' פרגד וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו שבת קכ..  פושט חלוקו ומתיר חגורו ומסלק את כובעו ואח"כ מסלק פרסקו התחתונה כלה רבתי י.  וקודם שיכנס (למרחץ) כיצד יעשה חולץ מנעליו ומסלק את כובעו ומסלק את טליתו דא"ר י.  אסור (לאבֵל) ללכת בכלים מגוהצין וכו' ובכובע של ראש שמחות ז.  כובע שמשימין בני אדם בראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח וכו' ועושין אותו להאהיל על הפנים שלא יכם השמש ר"ח שבת קלח:.   הלך ומכר כל נכסיו וקנה בהן מרגלית אחת וקבעה בראש כובעו וכשעבר על הגשר נשבה הרוח ופרח הכובע מעל ראשו ונפל במים מדר' י' הדברות ד, ביה"מ ילינק א.  מי שנותן בראשו כובע נאה ומוזהב שעושה זה נער ובער מלמד התלמיד', נשא.  כובע של לבד שנותנין בראש כשהוא מהודק בראשו מותר לצאת בו כגון שיש משיחה או רצועה תחת צוארו וקושרו שם וכו' וכן נוהגין באשכנז ולותיר לשאת כובעיהן בראשיהן סמ"ג, לאוין סה.  שאותן כובעים שהן קלועין מקש לא חשובי' כסוי לראש שו"ת תרומ' הדשן י.  לא הסירו אבותיכם להם המצנפת והכובע לשישאר הראש מגולה כדרך המשתחוים לאדון שעושים לו כבוד בהסרת הכובע מן הראש תולד' יצחק לר"י קארו, האזינו.  וכובעים שלנו שאנו מכסים בו ראשינו הלבוש, או"ח שא מא.  הסרסר לקח את כובעו בידו יל"ג, העצמות היבשות.  — ומשל: הגנב בוער כובע שלו כמשל הדיוט יעבץ, מגלת הספר 171, ועי' ראשׁ.  — ובהשאלה, *כסוי הקנה בגרון, ושִׁפּוּי כּוֹבַע, עי' שפוי.  — ב) בהשאלה, *תיק בצורת כובע: מניחן (את התפלין) בכובע תחת מראשותיו ברכ' כד..  — ג) בהשאלה, °כאב הראש כלו: והכאב (בראש) אשר הוא כאלו יהלם במהלומות יורה על כמו הכאב הנקרא כובע ופלוח הראש הנושנים קאנון ג א א י.  לפעמים יוקחו (אותות המחלה) מצד התכונות והתנועות כמו שתראה בעלה הידועה בשם כובע מקבל רושם בשכיבה אפרקדן על שאר הנחות משכבו שם שם ט.  ולפעמים יהיה (כאב הראש) מקיף הראש כלו ומה שיהיה מזה מורגל ושוקד יקרא כובע ומגבעת בהדמותו אל כובע מכלי הזין שכולל הראש כלו שם שם ב א. המין הזה מכאב הראש יקרא כובע בשביל שהוא כולל הראש כלו והוא כאב ראש כולל קבוע עומד נושן יתחדש קשיו בכל עת ובפחותה שבסבות מתנועה או משתיית יין או מלקיחת דבר מעלה אדים שם לב.  אלא ששם כובע באמת יאמר בהסכמת הרופאים על מה שהוא בתנאים האלה שם.  ודע כי הכובע הישן לא יסלקהו אלא מה שהוא חזק ההתכה שם.  בכאבים אשר הם בתכלית הקושי והחוזק ככאב פלוח הראש והכאב הכולל הנקרא כובע פרקי משה ו.