א. כַּוָּן
1, ש"ז, מ"ר כַּוָּנִים, — מין עֻגה, בפרט שהיו עושים לעשתרת, Opferkuchen; gateau de sacrifice; cake of offering: הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כַּוָּנִים למלכת השמים (ירמ' ז יח). וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כַּוָּנִים להעצבה והסך לה נסכים (ירמ' מד יט). — ואמר הפיטן: עלתה (השכינה) מהעזרה אל הגג בחרונים, וראתה אותם עושים כַּוָּנִים, עזבה מקום קדש ונאמה בשנונים טוב שבת על פנת גג מאשת מדנים (ר' יוסף קינ' לת"ב, ספרד', שכינה צועקת).
1 באשור' כַמָנֻ, לפי דעת חל"א עֻגה בצורת עשתרת.