ב. כַּוָּן
°, ש"ז, מ"ר כַּוָּנִים, — כמו *כַּו: שאו זמרה לאל נורא בכס ממלכת שבתו, מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, עלי כסא הוא מנֻשׂא פני אריה למול כַּוָּן (אופ' שבת ר"ח, אביר הגביר). גם כי נסתמה תפלת הגיונים, גלי שבים פתוחים כונים, דברך נצב לעולמי עידנים (סליח' ער"ה, ה' אלהי).