ב. כְּחִישָׁה

°, ש"נ, — שה"פ מן א. כָּחַשׁ:  אשר שם תוצאותיה והעמיד גבוליה עמוד מאין נטישה, וכמה יצדקו חכמי אדמה וכמה כחשו בניה כחישה, אשר ניביו כמוקדי אש וכטל וכמטר עלי ארץ יבישה (רשב"ג, הצפור או דרור).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים