כְּחִישׁוּת
°1, ש"נ, — סגולת דבר כָּחוּשׁ: יונקתו אשר היתה צומחת מאד בהיותו בעשרו עד שהיה בתכלית השומן והדשנות תיבש שלהבת הצרות הבאות עליו עד שיגיעהו מהכחישות שרוח פיו יגיעהו ויסירהו ממקומו (רלב"ג איוב טו). מצמיחתם (של הצמחים) וגדולם ונעימותם בעפר הדשן והמים הערבים והרוח הממוצע ומהתנגבותם וכחישותם ויבשותם ומעוט נעימותם בארץ ובימים וברוח שהם הפך זה (שעה"ש ג א).
1 בארמ' כחישותא (יבמ' עט:).