°, ש"נ, —  סגולת מה שהוא כֹּחִי:  ההשגות המקיימות נפש עמל המוציאות מן הכחיות אל הפעולה (ר"א ביבאגו, הקד' דרך אמונה).  דרך האמונה לבדה אשר בה יצא השכל מן החסרון אל השלימות ומן הכחיות אל הפעולה (שם ב ה).  כי אמנם החמר לא ימצא זולתי בגרמים ההווים ונפסדים אבל הגרמים שהם קדמונים מאחר שאין בהם כחייות על ההפסד אם כן אין להם חומר (ספורנו, אור עמים, תנוע' ההויה).  אמנם ההקדמה הראשונה שאמרנו בה שהכחייות יקדם לפעלה בזמן בהכרח וכו' אם כן יתחייב שתהיה נמצאת בדברים אשר בהם כחייות להתנועע (שם).  שהדבר ההווה ונפסד אינו נצחי ולא קדמון כי אם היה זה היה לו כחייות על היותו נמצא לעולם (שם).  והשכלים הקרובים אל יי' יתקדשו בהבדלת גשמים שהם עצמים נבדלים מהגשמיות והכחיות והם צורות פשוטות בנפשם (יוסף ש"ט, כבוד אלהים ט:).  המניעים הנצחיים הם בפועל תמיד ואין בהם שום דבר מהכחיות וכו' כי הסבה הראשונה בלבד היא אשר אין בה שום דבר מכחייות והרכבה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 29).  אבל למה שיש בהם צד חסרון בהצטרפות אל השכל הראשון שהוא הסבה ראשונה יאמר עליהם שיש בהם כחיות מה (שם).