1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.

2 היוני והרומי והסורי תרגמו מלשון כשרון, אך תרגום הארמי תרגם ידיה שלחה בכישור:  ידהא פשטא בכונשרא (כך בנוסח' רוב הדפוס', והערוך הביא כינשרא, ואלה שני העדים מכריעים נגד הגרסה בכ"י הוצ' לגרד בכושרא, אלא שמשמ' המלה כונשרא אינה ידועה בודאות, ועי' לקמן).  ריב"ג אמר:  הי פלכה אלמע'זל, ע"כ, ובעברית: היא הטבעת שבקצה הכוש. ןכן רש"י ורד"ק, וגזרוה מן שרש כשר ואמרו שנקרא כך על שם שהוא מכשיר את הכוש לסֹב. רק הערוך פרש כישור במשמ' הרשומה בפנים, אמר בערך אימא וז"ל:  יש ששונין (במקום אימא) עימא פי' בלשון מקרא כישור ובלשון ישמ' לקא"טא ובלעז קוניקלא, ע"כ, והוא conucula ברומ' המאוחרה, והוא הלוח שעליו הצמר להטויה. והנה, מלבד שלפי כונת המליצה המושג של אימה יותר נאות במקום הזה בהקבלה לפלך מהמושג של טבעת הכוש, עוד יש סמך לפרוש זה להמלה כישור מהתרגום כונשרא, שיש להוכיח כי משמ' היתה הדבר שעליו נתון הצמר ולא מה שעליו נכרך החוט. רא"ב לעז במתורגמן:  ווירטל. לוי בהמלון להתרגומים שלו ערבב שני המושגים יחד ואמר:  כונשרא Spinrocken; um welchem sich die Fäden schlingen וכן בהמלון לתלמוד ומדרשים, ור"ל האימה שסביב לו נכרכים החוטים, וכבר העיר שם פלישר Fleischer Nachtr. 428 שאין המלים האלה: שסביב לו נכרכים החוטים, נאותות להשם Spinrocken, שהוא האימה, אלא להכוש, ואח"כ הוסיף פלישר שם ואמר כי עוד לא נתברר בודאות מהו הכונשרא.  ואולם יש להביא סמך לדבר שכונשרא היא האימה, מלשון ערב', שלאימה קוראים עִרנַאשׂ عِرنَاس.  מלה זו משמשת בלשון הערבית הספרותית במשמ' שֵם לעוף מהעופות וחוטם ההר. יותר לא הביא לשאן אלערב. אבל מחיט אלמחיט הביא עוד משמ' שלישית למלה זו, אמר וז"ל: ?הדה מנ חדיד ונחוה ד'את שׁעב תג'על אלמראה שבאיח' אלקטנ עליה פתע'זלהא, ע"כ, ובעבר': דבר מן ברזל וכדומה בעל פצולים (או שִׁנַּיִם) תשים האשה עליו הצמר גפן ותטוהו. והביא פרוש זה גם אלשרתוני באפרת אלמוארד והעיד שהביאו אלצע'אני. ועוד יש לה למלה זו בלשון העם משמ' לולבי גפנים, וכבר העיר ש' פרנקל (S. Fr. Lehw. 108) שזו היא המלה ארנס שבתלמוד, ובאה להלשון הערב' מלשון הארמית. ואפשר להחליט כמעט בודאות, כי גם המשמ' של אימה להשם ערנאש בערב' באה לה מארמית, והיא היא המלה כונשרא. וראיה לדבר, כי ערנאש הערבי הוא כונשרא הארמי, היא מה שהביא התאג' בשם אבנ עבאד עראניש אלשרה, ר"ל חבלי השררים, וכך ממש גם כונשרא, תרגום רפאות תהיה לשרך אסותא תהא לכונשרך. מזה אנו רואים כי המלה ערנאש בערב' משמשת ממש בשתי המשמ' כמו כונשרא בארמית, והמשמ' המדויקה של ערנאש בענין כלי הטויה היא בלי ספק גם משמ' של כונשרא בארמ' בענין זה. ורגלים לדבר, כי השם כישור בעצמו הוא השם כונשרא והיוד היא להשלים הנון, ומקור שלש צורות של המלים כישור וכונשרא וערנאש הוא באיזו לשון אחרת אולי לא שֵׁמית.