* 1, ש"ז, מ"ר כִּירִים, °כִּירַיִים, — כעין עלי של ברזל יכתשו בו הזיתים בבית הבד: האולר והקולמוס והמטוטלת והמשקולת והכירים2 והכן והכנה (כלים יב ח). והכיריים של ברזל שחובטין בהם הזיתים והאפרכס של מתכת (רמב"ם, כלים ט יו).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.
2 כך הגרס' בכל הספרים, וכן היתה הגרסה לפני רה"ג וערוך והרמב"ם. והביא רה"ג גרסת י"א כידון, אך רגלים לדבר כי צ"ל כידין, ביוד אחרי הדלת. והנה רה"ג הביא מלה זו בחבור עם מלה במשנה ב"ב ד ה, בענין כלי בית הבד, ושם הרבה שנויי נוסחאות, כידין, כירין, עכירין, ועוד, עי' ערך *עכיר, ופרשה הגמ' שם כבשי, אבל גם משמ' המדויקה של המלה כבשי לא ידועה. ואולם אין דבר מכריחנו לאמר כי הכירים או הכידים של משנה כלים הם הם הכידים או העכירים שבמשנה ב"ב, וכן נראה דעת הרמב"ם שהם שני דברים מתחלפים, הואיל ופרש אותם לא באופן אחד. ונתחלפו הקדמונ' גם בפרוש המלה כירים שבכאן, שהערוך פרש שהם אבנים נקובות שכובשין בהן הזיתים, והרמב"ם פרש בלשון ערבי': דהוק מנ חדיד ירכז בהא אלזיתונ, ובעבר': כעין עלי של ברזל יכתשו בו הזיתים (כך צ"ל בתרגום העברי של פרוש המשנ' להרמב"ם). וכבר השתמש הרמב"ם במלה זו בלשונו ביד החזקה, במקום שהובא כאן בפנים.