— מלת הדמיון, כמו כֹּה, *כַּךְ: וְכָכָה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם שמות יב יא. וגם כָּכָה אמר המלך ברוך יי' אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות מ"א א מח. כה אמר יי' צבאות כָּכָה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר ירמ' יט יא. ועשית לאהרן ולבניו כָּכָה (כמו שנאמר קודם) ככל אשר צויתי אתכה שמות כט לה. כָּכָה (כמו שנאמר קודם) תעשה ללוים במשמרתם במד' ח כו. ואם כָּכָה את עשה לי (להטיל עלי לבדי כל טרחו ותלונתו של העם) הרגני נא הרג שם יא יה. כָּכָה (כמו שנאמר שם קודם) יעשה לשור האחד וכו' כמספר אשר תעשו כָּכָה תעשו לאחד כמספרם כל האזרח יעשה כָּכָה את אלה שם יה יא-יג. ונגשה יבמתו (של האיש שלא רצה ליבם את אשת אחיו המת) אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה כָּכָה (כמו שהיא עשתה) יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו דבר' כה ט. ואמרו כל הגוים (כשיראו את חרבן הארץ) על מה עשה יי' כָּכָה לארץ הזאת שם כט כג. ויאמר אליהם יהושע (לקציני הצבא) אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי כָכָה (כמו שעשה למלכים האלה) יעשה יי' לכל איביכם יהוש' י כה. כָּכָה (כמו שמסֻפר שם על דבר בני עלי) יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה ש"א ב יד. ויאמר שאול אל מיכל למה כָּכָה רמיתני (כמו שעשית) ותשלחי את איבי שם יט יז. ויעש לו (אדניה) רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע כָּכָה עשית מ"א א ה-ו. כָּכָה (כמו שנאמר שם) עשה לכם בית אל הוש' י יה. כה אמר יי' ככה (כמו שנשחת האזור) אשחית את גאון יהודה ירמ' יג ט. כה אמר יי' כָּכָה (כמו שנשבר המוטה) אשבר את על נבוכדנאצר מלך בבל שם כח יא. ויאמר יי' כָּכָה (כמו עגת השעורים) יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם יחזק' ד יג. כָּכָה (כמו שמסֻפר שם) יעשה איוב כל הימים איוב א ה. וקראו לפניו כָּכָה (כמו שעושים לזה האיש) יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו אסת' ו ט. גם חצני נערתי ואמרה ככָּהָ ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וְכָכָה יהיה נעור ורק נחמ' ה יג. — ואחרי מלת הדמיון כַּאֲשֶׁר: כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה כָּכָה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל קהל' יא ה. — ובתלמ': אימתי שתעשו ככה (כמו שנאמר שם) הדם מתכפר לכם סוט' ט ו. ואמרה להן ככה (כמו שפסקתם לי) תתנו לבנותיכם ירוש' כתוב' ה ל ג. — שֶׁכָּכָה: מה דודך מדוד שֶׁכָּכָה השבעתנו שה"ש ה ט. אשרי העם שֶׁכָּכָה לו תהל' קמד יה. — וגם אם לא נאמר בפרוש הדבר המדֻמה אליו אך השומע מבין הכונה: ויאמר לו (יונדב לאמנון שהיו פניו רעים מפני תאותו לתמר) מדוע אתה כָּכָה דל בן המלך בבקר בבקר ש"ב יג ד, ר"ל כמו שאני רואה פניך דלים. — כָּכָה...כָּכָה, באופן אחד ובאופן אחר: זה אמר כָּכָה וזה אמר כָּכָה דהי"ב יח יט. — על כָּכָה, על המעשה המדֻבר שם עליו: ומה ראו (היהודים) על כָּכָה (לעשות הפורים באופן זה) ומה הגיע אליהם אסת' ט כו.