°, ש"נ, — שהמ"פ מן כָּלָה, במשמ' השלים: שהשביתה והכלות שזכר הכתוב כאן יחסה למלאכת השם ומעשהו כמ"ש ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו וישבות וכו' והוא המורה שעל מלאכת השם ומעשהו נאמרה השביתה והכלות ההיא לא על התנועה החסרה שהתנועעה הארץ מעצמה (ר"י אברבנאל, בראש'). — ובמשמ' השתוקקות: שאמרו חכמי הטבע היגון חלי הלב והדאגה היא כלות הלב (ר' יונה, פ' אבות ב ז).