* 1, —  כמו מְאוּמָה, ומשמשת א) במאמר חיובי במשמ' איזה דבר, etwas; qulque chose; any thing:  משל למלך שמסר בנו לפדגוג להיות יושב ומשמרו אמר אותו הבן כסבור אבא שהועיל כלום  שמסרני לפדגוג עכשיו הריני משמרו כדי שיאכל וישתה וישן ואלך אני ואעשה רצוני וצרכי (ספרי דבר' שו).  למלך שבא אצל בניו לפרקים כשהוא נפטר מבניו היו בניו וקרוביו מלוים אותו אמר להם בני שמא כלום  צורך יש לכם שמא דבר יש לכם אמרו לו אבא אין לנו צורך וכו' אלא שתתרצה לאחינו הגדול (שם שמז).  לא יטעום אדם אדם כלום  עד שיברך (תוספתא ברכ' ד א).  הנהנה כלום מן העולם מעל (ירוש' שם ו ט ד).  מסובין אסורין לטעום כלום עד שיטעום המברך (שם י.).  אסור לאדם לטעום כלום  עד שתחשך (שם פסח י לז:).  יבא עלי אם טעמתי כלום כל אותו היום שם מו"ק ג ג:.  ואותו היום גברה ידן של בית הלל וקבעו הלכה כמותן ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום (ביצה כ:).  אמר לו הקב"ה אם יאמר לך יתרו כלום מן השבועה אמור לו בעל השבועה התיר אותי מן נדרי (מד"ר שמות ד).  ומי שהיה עולה בידו ה' סלעים אם היה בא לומר לו כלום היה משיבו משה אלו זכית לא היה שם פיתק לוי (שם במד' ד).  אמר (יעקב) שמא נתקלקלתי אצל לבן בכלום וכו' והניחני הקב"ה (תנחומא חקת נה).  רואים אתם כלום באחד מן ההרים הללו פדר"א לא. — ובסהמ"א:  מי שקידש אשה וקדם שישאנה נפלה ביניהם קטטה והוא מבקש לגרשה חייב ליתן לה כלום או לא (תשו' הגא', הרכבי יח).   לא שאלו מה הקב"ה עושה בשעה זו לפי שמרומם ומעולה הוא מלהתעסק בכלום (שם רמד).  ישראל שאבד לו כלום או שנגנב ממנו או שנטלוהו לסטין ונפל ביד גוי (רב שריר' גאון, שערי צדק ד א כ).  בתמוז בבקר קודם שתטעום כלום שתה מים הלכ' גדולות, מזוזה.  סוכה ישנה צריך לחדש בה כלום (הלכ' קצוב' לר"י גאון, סוכ').  ואחברם יחד בספר שיהיה כמפתח לאלו הסתומים ושיהיה התלמיד כאשר יצטרך לכלום מאלו הנזכרים ימצאם במהרה (ר' נסים, הקד' המפתח).  המצניע כלום בחול שאינו כשעור הוצאה (ר"ח שבת י א).  ואם ח"ו יארע בהן כלום אשלם אנא חצי הפחת מכל מה שיפחתו (השטר' לר"י ברצלוני נט).  לעיסה של שאור שהיא מגובלת ונפל בה כלום שאין ידוע איזהו (ערוך, ערך אלמנה).  אם תחשדני שאני נוטל ממך כלום תענה בי צדקתי (רש"י בראש' ל לג).  שייר כלום לעצמו בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם זכיה ח טו).  אשה שתבעה כתובתה וכו' מעמידים לה אפוטרופוס ונזקקין משום חן האשה כדי שיהיה לה כלום שתנשא בו האשה לאחר (הוא, מלוה ולוה יב ג).  — *מִכְּלוּם, מאיזה דבר שיהיה:  עזרא תיקן טבילה לבריא המרגיל מ' סאה וכו' אבל לחולה לאונסו פטור מכלום (ברכ' כב:).  הועד (השור) בבית שואל והחזירו לבעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום (ב"ק מ.).  פירות העכו"ם שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתם ביד עכו"ם ומרחן העכו"ם פטורין מכלום (רמב"ם תרומ' א יא).  אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עכו"ם פטור מכלום (שם כא). — °ועם שֵׁם אחריה, במשמ' איזה שיהיה:  בכל יכלתי ובכל כחי חיברתי זה הספר ואם יש בו כלום שגגה אל יחשוב עלי כי לא היתה כונתי אלא לשמו (הקד' ר"נ גאון לפרושו על הש"ס).  ואם ראה הרואה בזה הספר כלום טעות ושגגה יתקן אותו (שם). — °כְּלוּם דבר, איזה דבר:  וא"ל שמעון לראובן אם יבוא לוי ויערער בכלום דבר ערבנותו עלי שאפייסנו מן ממוני בכל מה שירצה (תשו' הגא', הרכבי שנ).  ואם חס ושלום ערערתי עליו בכלום ערעור או שום טענה בעולם (השטר' לר"י ברצלוני ע).  ואינו חושש אם יעשה בה חבירו כלום תבואה (רגמ"ה, ב"ב כט.).  בעד אחד מקנחת בעלה לראות אם יש בעד כלום דם ובעד אחד מקנחת את עצמה (הוא, כרית' יח:).  שמא סבלת כלום דבר כבד (ערוך, ערך הרהר).  מחליק את המטוה של אריגה בסובין או בכלום דבר (שם, ערך טל).  אם יש כלום תרבות שאינה כהוגן על זה תעמדו ותעידו בכתב ובפה (מעש' הגאו', תשו' ר' שלמה סא).  מה איכפת לכלום אדם (שם). — ב) במאמר שלילי, במשמ' לא דבר, שום דבר, Nichts; rien; nothing:  דעו שאין בלבנו עליכם כלום (סנה' ו ו).  עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין (גיט' ד ד).  (שער) קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה (שער) טדי מן הצפון לא היה משמש כלום (מדות א ג).  שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום (ב"ק ג ט).  אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות אינו כלום  עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות (כתוב' י ג).  אמרו לו הבא עדים וכו' הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים הרי זה אינו כלום (סנה' ג ח).  ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום (חול' ג א).  לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חסר אורו כלום כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום (ספרי במד' צג).  אל יפול לבך עליך ולא יהי עליך אימה של כלום2 (שם דבר' שיג).  נטל מקצת פאה וזרק על השאר אין לו בה כלום (תוספתא פאה ב א).  ואיזה רוק תפל כל שלא טעם כלום2 מבערב (שם נדה ח ח).  מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהן סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום כיון שראו שלא הועילו כלום אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך (ירוש' ברכ' ט יג:).  כל המוציא מעשרותיו כתיקנן אינו מפסיד כלום (שם תרומ' ד מב ד).  לא נתייחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום כלום2 (שם גיט' ז מח ד).  ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות (בבלי ברכ' מג:).  מכרה (את השדה) וחזר ולקחה אין לו עליו כלום (ב"ב סג.), שום טענה.  אמר לו מה בידך א"ל אין בידי כלום (מד"ר בראש' כב).  שנתקבלתי שכרי בעוה"ז ואין לי כלום לעתיד לבוא (שם מד).  שאין בשתו של העולם הזה כלום אלא בושת עמידתו של העולם הבא (שם שמות ל).  אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום (שם ויקר' נב).  שבטו של לוי שלא נטלו חלק בארץ אלא יושבים ומתפללים שתעשה א"י פירותיה כדי שיטלו מעשרותיהם שאין להם כלום בעולם אלא חסדו של הקב"ה (שם במד' ה).  כיון שראה (עוג) את יצחק אמר מהו זה אין זה כלום באצבעי אני הורגו (שם דבר' א).  נתנו על  הסדן והכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל כלום (שם, קהל', גם מגבוה).  ומעולם לא צוה יעקב מכל הדברים האלו כלום אלא מעצמן אמרו דבר זה (תנחומא צו י).  נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום (יבמ' ה ג), אי אפשר לבטל את הדבר. —  אין בכך כְּלוּם, לא אכפת, אין זה מקלקל את הדבר:  אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום (דמאי א ד).  סדר את הלחם ואת הבזיכין לאחר שבת וכו' יניחנה לשבת הבאה שאפי' היא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום (מנח' יא ח).  גזוסטרא שהיא למעלה מן הים וכו' ואעפ"י שהמים צפין על גבה אין בכך כלום (תוספתא ערוב' ט כז).  והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום (ברכ' יד.).  אפילו סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום (מנח' צט.).  (ואם הלין את המת) כדי שיבואו קרוביו ממקום אחר מלינו ואין בכך כלום (שמחות יא). — לא אָמַר  כְּלוּם, ר"ל אין במה שאמר שום כח שישיג מה שהוא רוצה:  (המתכוין לומר) שאיני נהנה לזה ואמר לזה לא אמר כלום עד שיהו פיו ולבו שוין (תרומ' ג ח).  מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום (ערוב' ד ז).  ואומרים לו (להעד) אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה וכו' אם אמר לפני החמה לא אמר כלום (ר"ה ב ו).  (האומר) פטרוה (את אשתי) פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום (גיט' ו ה).  מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום (שם ז א), אין הגט גט.  זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום (שם ג).  נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום (נדר' א א), אין נדרו נדר.  היה צבי רץ כדרכו או שהיו גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום (ב"מ א ד), לא זכה.  האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא ירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה (ב"ב ח ה).  (אם אמר העד) איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז (סנה' ג ו).  הרי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמר כלום (תמור' ה ו), אין זו תמורה.  אם אמר הרי זו תרומת מעשר לא אמר כלום (תוספתא דמאי ח יא).  (אם אמר) הילוכי (אסור) עליך דיבורי (אסור) עליך לא אמר כלום למה שמתפיס את הנדר בדבר שאין בו ממש (ירוש' נדר' א לז.). — אין המעשה כְּלוּם, אין למעשה זה שום כֹח:  ר"א אומר אין מעשה קטנה כלום (יבמ' יג ב). — ולא עשה כְּלוּם:  אלו טעה (במעשר בהמה) והניח את השבט על שמיני ועל שנים עשר שלא עשה כלום (נזיר ה ג).  מתו והניחו נשים ולהם אחין ובאו אחין ועשו מאמר ונתנו גט או חלצו לא עשו כלום (תוספתא יבמ' יא ב).  חיסר אחת ממתנות לא עשה כלום (סנה' ד:).  המוכר את בתו והלך וקדשה לאחר וכו' לא עשה כלום (מס' עבדים ה). — ועם הוספת לֹא לפניו, וְלֹא כְּלוּם, לחזק:  אין בין נידוי להפרה ולא כלום (נדר' ז:).  (שאל) רב אסי מר' יוחנן כמה ישהא בין בשר לגבינה א"ל ולא כלום (חול' קה.).  תוהו ובוהו זה אדם הראשון שהיה ללמה (להבל) ולא כלום (מד"ר מראש' ב).  לאדם שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז הרי ארגמן הציץ המלך ושמע את קולו קרא אותו ואמר לו מה אתה מוכר אמר לו לא כלום אמר לו שמעתי את קולך שהיית אומר הרי ארגמן ואתה אומר לא כלום (שם דבר' א).  אחאב הרשע הוא שלא עשה מצוה ולא כלום אלא מנע מפיו סעודה אחת (מד"ז שה"ש, בובר 21). — לא עשה ולא כלום:  באו אחים ועשו מאמר ונתנו גט או חלצו לא עשו ולא כלום (תוספתא יבמ' יא ב).  שור תם שהזיק וכו' שחטו ומכרו ונתנו במתנה לא עשה ולא כלום (שם ב"ק ה א).  אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה ולא כלום (ירוש' תרומ' ב מא.).  רב יוסף אמר עשה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום (בבלי ברכ' יא.).  היה תפוש נר חנוכה ועומד לא עשה ולא כלום (שבת כב:).  הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר לא עשה ולא כלום (ערוב' ס:).  יבם ואח"כ חילק מהו לא עשה ולא כלום חילק ואח"כ יבם מהו לא עשה ולא כלום (כתוב' פב.).  אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום (שם צח.).  חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום (זבח' לח.).  שאם הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלום (שם מ.).  העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום (שם צה:). — ולא כלום:  לפוטרו (את העוף) בולא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה (חול' כז:).  דגים שנבראו מן המים הכשירן בולא כלום עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד (שם). — ומשל:  טוב כלום מלא כלום (ספ' חסיד', תתרסו).  — °בִּכְלוּם:  שלא יפסיק בין נטילת ידים לברכת הלחם בכלום (תשו' הגא', הרכבי שצו).  ולא בא ביד שמעון מן השותפות כלום ולא התעסק עמו בכלום (תשו' הגא' חברון ד).  ותעשה בו כל חפצת נפשה ולא יהא רשאי לערער עליה בכלום ממה שתעשה בשום ערעור שבעולם (שו"ת הרי"ף ב).  — °לִכְלוּם:  איני יודע לו הכשר לכלום לא לספר תורה ולא לתפילין (ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת יד).  ביני ובינך בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום אלא הנח את המכר (רש"י בראש' כג טו).  — ועם שֵׁם אחריה:  שמרי את השניה ואין כלום רע (אגדת בראש' עג).  בכלום מקום (ר"ח תענ' י:).  — ג) בשאלה, במשמ' הֲאִם איזה דבר:  האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין ושתי חביות של יין הרי זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי (נדר' ח ז).  לאדם שכעס על בנו וטרדו מביתו נכנס אוהבו לבקשו הימנו להחזירו לביתו אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא מפני בני כבר נתרציתי לבני (מכי' בשלח ב ג).  לאחד שנכנס במדינה אמר להם אמלוך עליכם אמרו לו כלום עשית לנו שתמלוך עלינו מה עשה בנה להם את החומה וכו' (שם יתרו ה).  אמר משה לפני המקום אדני כלום הגון להם שתתן להם ותהרגם (ספרי במד' צה).  הרי שיש בו עשר שערות לבנות כלום הן סימני טומאה (תוספתא נגע' ב ג).  אמר הקב"ה לדוד וכו' כלום שלמה בנך בונה ב"ה לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות (ירוש' ברכ' ב ד.).  מהו לשתותן (את ארבע הכוסות) בפיסקין כלום אמרו שישתה לא כדי שישתנה ולא ישתכר אם שתה בפיסקין אף הוא אינו משתכר (שם שקל' ג מז.).  שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו (בבלי ברכ' י.).  עמד השואל ושאל תפלת ערבית רשות או חובה אמר לו ר"ג חובה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה (שם כז:).  אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים (שם כח:).  אמרה חנה לפני הקב"ה ג' בדקי מיתה בראת באשה וכו' ואלו הן נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן (שם לא:).  א"ל הקב"ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי (שם לב.).  מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מאריך יותר מדאי א"ל תלמידיו רבינו כמה ארכן הוא זה אמר להם כלום מאריך יותר ממשה רבינו (שם לד.).  אמר לו (הלל להאיש שרצה להתגייר על מנת שישימוהו לכה"ג)  כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות (שבת לא.).  (שאל) אביי מרבה יבשו המים בשבת מהו אמר לו כלום נעשית מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה אין כאן (ערוב' כ.).  כיון שהגיע (ר"ג) לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי (שם סד:).  אמרו כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו (פסח' סו.).  כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין (שם פז:).  אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו (שם קיח:).  כלום אדם פושט אלא מה שלבש (יומ' לב.).  עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל וכו' עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי טרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מר' אלעזר וכו' רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר נאה הייתי וטרוד ביצרי אומרים לו כלום נאה היית מיוסף (שם לה:).  אמרו (אוכלי המן) עתיד מן זה שתיפח במעיהם כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא (שם עה:).  מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל ובא לפני ר' יוסי אמר לו ואלו היית יודע שעוברת על דעתו ועולה לרגל כלום הדרת' אמר לו לא (נדר' כג.).  אמר לו ר' יהושע עקיבא דבריך בשני יבמין מה אתה משיב על יבם אחד אמר לו כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין (שם עד:).  אמר ר"א כשהלכתי לערדסקיא מצאתי את ר' יהושע וכו' אמרתי לו כלום אתה בקי ברבי יהושע בר ממל אמר לי הן (נזיר נו:).  סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור (סוט' יג.).  אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י איכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם (שם יד.).  כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין (שם מ.).  המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון וכו' יכול לומר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך (ב"מ פא:).  כלום יש עבד שמוכיח את רבו (ב"ב טז.).  אמר (קין) לפניו רבש"ע כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך ואתה סולח להם (סנה' קא:).  אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו א"ל כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי (שם קנ:)  עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום (שם קה.).  כלום יש אב ששונא את בנו (שם).  אמרו (דור המבול) כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין בהן (שם קח.).  אמר לו (ר"ח לר"י בן קיסמא) רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהא חלקי (ע"ז יח.).  פעם אחת חש רבי במעיו אמר כלום יש אדם שיודע יין תפוחים של נכרים אסור או מותר (שם מ:).  כיון שנכנסו לביה"מ עמד השואל ושאל כלום חילקנו בין חבר לע"ה אמר לו ר"י לאו (בכור' לו.).  אמרו לו לר"ע והלא אומר אדם לשלוחו קח לנו ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דילועין אמר להם כן הדבר כלום אומר לא מצאתי אלא קטנית אלא שדילועין בכלל ירק ואין קטנית בכלל ירק (חול' קד.).  כלום הגענו לסוף דעתו של ר"ש (מנח' ד.).  לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו כלום אתה צריך ליותר אמר לו הן אלא שאין לי דמים (שם פה:).  כלום יש יבום אלא במקום שאין בן (ערכ' כה:).  אמר הקב"ה בריותי אינם צריכין לבריותי ואני צריך לבריותי כלום שמעת מימיך אומרים השקה את הזית הזה שמן שהוא עושה שמן הרבה (פסיק' דר"כ, את קרבני).  (כתוב) ויעקד את יצחק כלום יכול אדם לכפות בן של שלשים ושבעה וכו' אלא לדעתו (מד"ר בראש' נו).  כאשה ברֵעה שכל זמן שהוא נותן לה שכר היא נשמעת לו פסק הימנה שכר אומרת לו כלום הייתי משועבדת לך אלא בשביל השכר כך אמר הקב"ה לישראל כלום חסרתי אתכם עד שכפרתם בי (שם שמות לב).  אמר דוד לפני הקב"ה רבון העולם כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו (שם ויקר' יד).  כלום האשה מתקשטת אלא לבעלה (שם שה"ש, משכני).  אמר להם (משה להמלאכים) משרתי עליונים כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הקב"ה (שם איכ', פתיח').  משל לבני מדינה שעשו עטרה למלך הקניטוהו וסבלם הקניטוהו וסבלן אחר כך אמר להם המלך כלום אתם מקניטים אותי אלא בעבור עטרה שעטרתם לי וכו' כך אמר הקב"ה לישראל כלום אתם מקניטים אותי אלא בשביל איקונין של יעקב שחקוקה על כסאי (שם, איכה יעיב).  כלום יש סעודה שאין בה הטרח (שם קהל', בכל עת).  וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שאמר לו לאברהם כלום אברהם אני צריך לך אמר לפניו רבש"ע הן (דא"ר ה).  אמר לו ריב"ז אליעזר בני כלום סעדת היום שתק שוב אמר לו ושתק שלח וקרא לאכסניא שלו א"ל כלום סעד אליעזר אצלכם (אדר"נ ו).  בשעה שאדם נפטר מן העולם לא די שהוא נבהל ממלאך המות שכלו מלא עינים וכו' אלא שואל לו כלום עסקת בתורה ובגמילות חסדים (מס' חבוט הקבר ד). —  וכמו °שֵׁם, במשמ' דָבָר:  ואין לי אצל אשתי וכו' ולא תחת ידיה ולא ברשותה שום כלום בעולם לא כסף ולא זהב וכו' (תשו' הגא', הרכבי שע). —  ובלשון המחקרית:  שידיעת היוצר בכל ממש ובכל כלום היא סבת כוונו (ברכ' הנקדן, פסקה כו). —  ומ"ר °כְּלוּמִים:  כי ידוע ומבואר שמנהג הטבע וכו' שהוא מניח כל ממש מובחר וכלום נסגל בתוך ומסביב סביבותיו כלומים וממשים אחרים זולתם (שם)