1, ש"נ, כַּלָּתוֹ, כַּלָּתָהּ, כַּלָּתְךָ, כַּלָּתֶךָ, מ"ר כַּלּוֹת, בכנ' כַּלּוֹתֵיכֶם, כַּלּוֹתֵיהֶם, — א) אשת בנו, Schwieger-tochter; belle fille; dauָּghter-in-law: ויקח תרח את אברם בנו וכו' ואת שרי כַּלָּתוֹ אשת אברם בנו בראש' יא לא.  ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יי' וימתהו יי' וכו' ויאמר יהודה לתמר כַּלָּתוֹ שבי אלמנה בית אביך שם לח י-יא.  ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כַּלָּתֶךָ וגם הנה הרה לזנונים שם כד.  ערות כַּלָּתְךָ לא תגלה אשת בנך הוא ויקר' יח יה.  וְכַלָּתוֹ (של עלי) אשת פינחס (בנו) הרה ללת ש"א ד יט.  ותשב נעמי ורות המואביה כַלָּתָהּ עמה רות א כב.  כי כַלָּתֵךְ אשר אהבתך ילדתו שם ד יה.  ותצא (נעמי) מן המקום אשר היתה שמה ושתי כַלֹּתֶיהָ עמה וכו' ותאמר נעמי לשתי כַלֹּתֶיהָ לכנה שבנה אשה לבית אמה שם א ז-ח.  על כן תזנינה בנותיכם וְכַלּוֹתֵיכֶם תנאפנה הוש' ד יג.  כי בן מנבל אב בת קמה באמה כַּלָּה בחמתה מיכ' ז ו.  ואיש את כַּלָּתוֹ טמא בזמה יחזק' כב יא.  ותמר כַּלָּתוֹ ילדה לו את פרץ ואת זרח דהי"א ב ד.  — ובתו"מ: בתו בת בתו ובת בנו וכו' וכלתו הרי אלו פוטרות צרותיהן יבמ' א א.  כלתו של רבי הושעיא נכנסה מעוברת ירוש' כתוב' א כה ג.  באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו שני בניו ומיאנו שתי כלותיו יבמ' קה:.  — ב) נערה ביום חתונתה,Braut (am Tage der Vermählung); fiancée (Le jour de noce); bride (the day of wedding: התשכח בתולה עדיה כַּלָּה קשוריה ירמ' ב לב.  והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כַּלָּה כי לחרבה תהיה הארץ שם ז לד.  עוד ישמע במקום הזה וכו' בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כַּלָּה קול אמרים הודו את יי' צבאות שם לג י-יא.  יצא חתן מחדרו וְכַלָּה מחפתה יוא' ב יו.  כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים כַּכַּלָּה ישע' מט יח.  כחתן יכהן פאר וְכַכַּלָּה תעדה כליה שם סא י.  ומשוש חתן על כַּלָּה ישיש עליך אלהיך שם סב ה.  —  ובשיר החתן לכלתו: אתי מלבנון כַּלָּה אתי מלבנון תבואי וכו' לבבתני אחתי כַּלָּה לבבתני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך מה יפו דדיך אחתי כַלָּה וכו' נפת תטפנה שפתותיך כַּלָּה וכו' גן נעול אחתי כַלָּה שה"ש ד ח-יב.  באתי לגני אחתי כַלָּה אריתי מורי עם בשמי שם ה א.  —  ובתו"מ: מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת שבת כג ד.  והכלה הופכת את פניה ואוכלת פסח' ז יג.  במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה סוט' ח ז.  בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו' בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר שם ט יד.  הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה שבת לג..  עלובה כלה מזנה בתוך חופתה שם פח:.  ככלה שנמצאה שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה פסח' פז..  מבטלין תלמוד תורה להוצאת מת ולהכנסת כלה מגי' ג:.  כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים שם י:.   משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה תענ' כד..  התורה חסה על תכשיטי כלה יבמ' לד:.  כיצד מרקדין לפני הכלה ב"ש אומרים כלה כמו שהיא וב"ה אומרים כלה נאה וחסודה כתוב' יו:.  אמרו עליו על ר"י בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה שם.  א"ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל ז' כדי לחבבה על בעלה שם.   מעשה בר"י בר אלעאי שהיה יושב ושונה לתלמידיו ועברה כלה לפניו אמר מהו זה אמרו לו כלה שעברה אמר להם בני עמדו והתעסקו בכלה שכן מצינו בהקב"ה שנתעסק בכלה וכו' אדר"נ ד.  בנוהג שבעולם כלה  מקשטין ומבשמין אותה ואח"כ מכניסין אותה לחופה מד"ר שמות כג.  למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא אם כן נותנת לו כלה רשות שם ויקר' ט.  מה כלה זו מתקשטת בעשרים וארבעה תכשיטין וכו' מה כלה זו צנועה כך תלמיד חכם צריך שיהא צנוע שם שה"ש, נפת.  ככלה זו שעריבה על בני אדם בחופתה שם.  עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חופתה שם, מי זאת.  כלה זו כשמלאו שבעת ימי חופתה חוזרת למלאכתה פסיק' דר"כ, שוש אשיש.  כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה מס' כלה א.  כל המקבל כוס מיד כלה ושותהו אין לו חלק לעוה"ב שם.  ככלה שהיא מתעברת מבעלה הראשון פדר"א ח.  וכחזן שהוא עומד ומברך את הכלה בחופתה שם טז.  עמדו משינתכם כבר בא החתן ומבקש את הכלה  להכניסה לחופה שם מא.  — ומ"ר: ממשיכין יין ושמן בצינורות לפני חתנים וכלות תוספתא שבת ז יו.  — ואמר המשורר: תקרב (הלבנה) אלי שמש ותחבא בזבול ככלה יום כלוליה ר"ש הנגיד, הנה יחידתי.  יפו בך ימים כמו כלה אשר תתיף בחח, אך מתגך תשים עלי אפם וימשכו בחח רמב"ע, תרשיש א מד.  — וכנוי לְשַׁבָּת: רבי ינאי (היה לובש בגדיו בכניסת שבת) ואמר בואי כלה בואי כלה שבת קיט..  — ואמר הפיטן: לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה ערב' ליל שבת.  — ומליצה בענין הגשמים, יצא חתן לקראת לכה: מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה2 תענ' ו:.