כַּמֶּה, — א) מלה לשאלה אם הדבר שמדֻבר עליו הוא הרבה או מעט והמדה והמספר שלו, wieviel; combien; how much, how many: ויאמר פרעה אל יעקב כַּמָּה ימי שני חייך בראש' מז ח. ויאמר ברזילי אל המלך כַּמָּה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם בן שמנים שנה אנכי היום ש"ב יט לה -לו. כַּמָּה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט תהל' קיט פד. כַּמָּה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני איוב יג כג. ואמר אנה אתה הלך ויאמר למד את ירושלם לראות כַּמָּה רחבה וְכַמָּה ארכה זכר' ב ו. — ובשאלת הזמן, אם יארך הדבר הרבה זמן או מעט: כַּמָּה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי איוב ז יט. כַּמָּה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם שם כא יז. אדני כַּמָּה תראה תהל' לה יז. — ולשאלה לתדירות הדבר או לכֹחו ועֻזו: כַּמָּה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו תהל' עח מ-מא. — עַד-כַּמֶּה: ויאמר אליו המלך עַד-כַּמֶּה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יי' מ"א כב יו. — ובמשמ' עד אימתי, ואמר המשורר: זמן בוגד עלי מה זה ולמה אלי אחי אהי תאב וצמא, ואם אתה גנבתו לי למתי תשיבהו ועד כַּמֶּה וְכַמֶּה ר"ש הנגיד, זמן בוגד. — ובתו"מ, לשאלה: עד כמה מזבלין עד שלש שלש אשפתות לבית סאה שבי' ג ב. שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן וכמה יהא ביניהם ר"ג אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו שם א ה. שלשה משקין אסורים משום גלוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרין כמה ישהו ויהיו אסורין כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה תרומ' ח ד. הבונה כמה יבנה ויהא חייב שבת יב א. כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין היה נוטה וכמה היה רחב ר"ה ב ו. כמה תהא הסלע חסירה ולא יהיה בה אונאה ר' מאיר אומר ארבעה איסרין ב"מ ד ה. כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש ב"ב א ה. כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת מכות ג י. סלע שנפסלה והתקינה להיות שוקל בה טמאה עד כמה תפסל ויהא רשאי לקיימה עד ב' דינרין כלים יב ז. כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך ירוש' כתוב' ה כט ג. (כתוב) ואל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה בשעה ברכ' ז.. והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום עד כמה ר' אמי ורב אסי טעמו עד שיעור רביעתא שם יד.. כמה ישהה בין תפלה לתפלה וכו' כדי שתתחונן דעתו עליו שם ל:. וכמה נשתייר מהם (מחיל סנחריב) רב אמר עשרה וכו' כמה נער יכול לכתוב עשרה סנה' צה:. כמה רחבו של סולם (שראה יעקב בחלום) שמונת אלפים פרסאות חול' צא:. — *בְּכַמָּה : היו בודקין אותן (את העדים) בשבע חקירות באיזה שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום סנה' ה א. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח ב"מ ד י. פרתך בכמה בכך וכך חמורך בכמה בכך וכך גמ' שם מז.. בא ליקח ממנו ואמר לו קטנה זו בכמה אמר לו במאה רבוא והגדולה בכמה אמר לו באלף רבוא והבינונית בכמה אמר לו בח' מאות רבוא מד"ר שמות כ. אמרו לו מה בידך אמר להם כלי זכוכית אמרו לו בכמה זו אמר להם שתים בסלע וכו' נכנסו אותם הלסטים וראו אותו יושב ומוכר אמרו לו בכמה זו אמר להם זו בעשרים זהובים שם ל. מעשה בהלל הזקן שהיה מהלך בדרך ופגע בני אדם שמביאין חטין אמר להם סאה בכמה אמרו לו בשני דינרין ופגע באחרים אמר להם סאה בכמה אמרו לו בג' דינרין אדר"נ יב. — וגם לא לשאלה אלא במשמ' מספר מה לא קצוב: האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כַּמֶּה שנים זכר' ז ג. — ובתו"מ: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה סנה' ד ה. בן זומא אומר אורח טוב מה הוא אומר זכור בעל הבית לטוב כמה מיני יינות הביא לפנינו כמה מיני חתיכות הביא לפנינו כמה מיני קלוסקאות הביא לפנינו כל מה שעשה לא עשה אלא בשבילי תוספתא ברכ' ז ב. אמר ר' ירמיה מאה ועשרים זקנים וכו' וכמה נביאין התקינו את התפלה הזאת ירוש' שם ב ד ד. שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה שם שבת ד ז.. חשודה היא לעשות כמה חללים כדי לעשות בני צרתה ממזרין שם יבמ' יו יה ג. אמר לו הקב"ה למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות בבלי ברכ' סב:. שכשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקב"ה ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה שבת ל.. משה רבינו גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות וקיימות הן לעולם שם. הפת שעיפשה חייב לבער מפני שראויה לשוחקה ולחמע בה כמה עיסות אחרות פסח' מה:. כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת אמר ר' אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים יומ' נז.. ואם באו עדי טומאה אפילו יש לה כמה בנים תצא יבמ' כד:. כיון ששמע פרעה כך (שהרג משה את המצרי) אמר כמה דברים שמעתי ושתקתי כיון שהגיע על שפיכות דמים תפסו אותו מד"ר דבר' ב. — ובסהמ"א: ובתר רב נחמן מלכו כמה גאונים רב חמא בנהרדעא וכו' אגר' רב שריר' גאון. ואמר החכם יעצוני כמה יועצים והוכיחוני כמה מוכיחים ולא הועילו בי תוכחת כתוכחת ימי השיבה ראש' חכמה, דרך ארץ. בקשתי מכבודו כמה פעמים למוסרו בידי להדפיסו מנשה בן ישראל, בראש' ספ' איניס. — ואמר המליץ: מעלליו יעידו עליו כמה מרודים הושיע וכמה נודדים הרגיע ונפש נענה השביע ר"י חריזי, תחכמ' מו. ומצוי עוד הרבה בסהמ"א. — והמלה כַּמָּה בסוף המאמר, במשמ' איזו מדה שתהיה או איזה מספר שיהיה: נסר שהוא מתוח מגג לגג אפילו רחב כמה אסור להלך עליו ירוש' שבת ב ה:. אם יש בהן רוחב ארבעה אפי' גבוהין כמה כשר שם סוכ' א נא ג. ר' יוסה (שאל) אילו מגדל שהוא עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן בית לתוכו שם שם ד. התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום הא ברשות בתיהן אפילו כמה שם כתוב' ה נ.. — *אחד מִכַּמָּה, אחד ממספר רב: אמר לו אדוניו (של יוסף) מבקש אני לראותו (את הקב"ה) אמר לו יוסף הרי חמ' אח' מכמה שמשין שלו ואין אתה יכול להסתכל בו והיאך תוכל להסתכל בכבודו מד"ר במד' יד. — וכמו מלת קריאה, במשמ' באיזו מדה, באיזה כח וכדומה: אמר ר' מאיר בא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם (אם גנב) שור שיש לו מלאכה משלם חמש שה שאין לו מלאכה משלם ארבע מכי' משפט' יב. כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמא אחת עד שחרש וזרע וכו' כמה יגע אדם הראשון ולא לבש חלוק אחד עד שגזז וליבן וכו' ותפר ואח"כ לבש תוספתא ברכ' ז ב. כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר שבת יב:. פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו שם לג:. אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית תענ' כ:. ואמר רבא בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה יבמ' סג:. א"ר יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם (מפני מביאי הבכורים) עומדים (כל בעלי אומניות) מפני תלמידי חכמים אין עומדים קדוש' נג.. — ואמר החכם: כמה מגונה הסכלות בזקן מבח' הפנינ', שער החכמה. — והמשורר אמר: כמה לבבי יאבל כמה דמעה תשאבי, דבקת ביגונך עדי קבר בתוכו תחצבי רשב"ג, מה לך יחידה. — על אחת כַּמָּה וְכַמָּה, עי' אַחַת, והוסיפה: ומה אם כשהקיפם דרך עקומה אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה אלו באין בפשוטה על אחת כמה וכמה מכי' בשלח ב, פתיח'. אמר לו ריקה בתבן כפרת בכסף וזהב על אחת כמה וכמה שם יתרו ה. ומה מרים שלא התכוונה לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח וכו' כך נענשה המתכוון לדבר בחבירו לגנאי ולא לשבח על אחת כמה וכמה ספרי במד' צט. מה אם נכסים (של עיר הנדחת) שאין בהן דעת וכו' אמרה התורה שישרפו המתכוין להטות את חבירו ומטהו מדרך טובה לדרך רעה על אחת כמה וכמה ירוש' סנה' י כט ד. מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם עאכ"ו ברכ' ה.. ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים יהודה חבירנו על אחת כמה וכמה מו"ק יז.. ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה על אחת כמה וכמה קדוש' לא.. ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה נדר' י.. משל לאדם שאמר יכול אני לרוץ ג' פרסאות לפני הסוסים בין ביצעי המים נזדמן לו רגלי אחד רץ לפניו ג' מילין ביבשה ונלאה א"ל ומה לפני רגלי כך לפני הסוסים על אחת כמה וכמה ומה ג' מילין כך ג' פרסאות עאכ"ו ומה ביבשה כך בין ביצעי המים עאכ"ו סנה' צו.. ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעה על אחת כמה וכמה מכות כד.. אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה מד"ר בראש' ד. מה הנשבע באמת כך הנשבע על השקר על אחת כמה וכמה שם במד' כב. וכביכול לא המתין בשמחתו ואמר לא בראתי את הכל אלא בשביל האדם ועכשיו הוא מת מה הנאה יש לי ומה אם הקב"ה לא המתין בני אדם על אחת כמה וכמה תנחומא שמיני ג. — על אחד כמה וכמה שֶׁ: וא"כ ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה מכות א ג. מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו שם ג יה. ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת וכו' אפי' אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד אבות ו ג. ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה וכו' ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין וכו' על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית מכי' בא יא. מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו ערכ' כח.. מה אם זו (הגרושה מבעלה) שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים אתה שכתוב בך הגון ורחום ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים מד"ר בראש' לג. ראה חכמה שיש בה (בהנמלה) וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה וכו' אתם שמיניתי לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה שתשמעו להן שם דבר' ה — ב) בחכמת ההגיון, °מאמר הַכַּמָּה: ואמנם החלק השלישי בראו חמר וצורה בשנוי ותמורה וישיגנו השנוי בארבעה מאמרות הנודעות לחכמי הדורות והם במאמר העצם ובמאמר הכמה ובמאמר האיכות ובמאמר האנה מכת' מנחם גיצני לר"ד הבבלי, לקו"ק 47. וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם עשרה והם עצם וכמה ואיך ומצטרף ואנה ומתי ומצב וקנין ופועל ונפעל חו"ה, היחוד ז. והכמה ממנו מתדבק וממנו מתחלק כל מלאכ' הגיון, כמה. שכבר התבאר שהכמה המתדבק מתחלק אל מה שאפשר שיתחלק ואם הונח שהשם יתברך יודע בשלמות מה שאפשר שיחלק אליו זה הבעל כמה במה שהוא בעל כמה הנה יהיה בכמה חלקים ידועים אצל הש"י בלתי מקבלים חלוקה רלב"ג, מלחמ' ה' ג ב. ואמנם יקרה לו (להגשם) העדר התכלית מצד ההוספה או מצד החלוקה בכמה המתדבק לבד שם ו יא. כל מה שילקח בשכל נכלל תחת עשרה סוגים אחד מהם העצב וכבר זכרנוהו ותשעה מקרים והם הכמה והאיכות והמצב וכו' אמונה רמה א א. — ומ"ר: מיני הכמות הן ד' והן כמה נפרדות וכמה נמשכות וכמה מושכלות וכו' וכמה זמנית ר"י אבן לטיף, רב פעלים עט..
כַּמָּה